פשרה ושילוב

הבנים והאם, הבת והאב

בפרשתנו מופיע פירוט מלא של בני משפחת יעקב אבינו עם ירידתם למצרים. מניין הנפשות מגיע לשבעים, כאשר יוכבד בת לוי נולדת בין חומות הכניסה לעיר¹.

הפירוט מתחיל בבני לאה, וחלק זה נחתם במשפט הסיכום: "אלה בני לאה… ואת דינה בתו". פרשני המקרא² תוהים: מדוע הבנים כרוכים ונקראים על-שם אימם לאה, ואילו הבת דינה מזוהה עם יעקב?

כהסבר לשאלה הזו, רש"י מצטט את דברי התלמוד:³ "אישה מזרעת תחילה - יולדת זכר; איש מזריע תחילה - יולדת נקבה".

ומהי אכן הסיבה לכך שכאשר ה"איש מזריע תחילה" נולדת בת, וכאשר ה"אישה מזריעה תחילה" נולד בן?

התכללות הספירות

תורת החסידות מגלה את שורשם הרוחני של הזכר והנקבה, ובהתאם לכך נגזרו תכונות הנפש והתפקידים של האיש והאישה.

הזכר קשור במידת החסד וההשפעה⁴. ואילו שורשה הרוחני של הנקבה, נעוץ בהנהגה האלוקית של גבורה ודין.

לכן, הצד הזכרי בכל דינמיקה, חותר להעלות את המוּדעות הגשמית לרמה גבוהה יותר של תודעה רוחנית⁵. ואילו הצד הנקבי, מבטא את הדחף להביא את התודעה האלוקית אל תוך המציאות הגשמית⁶.

עשר הספירות הן עשר כוחות הנהגה ואופני השפעה של האלוקות, וכל אחת מהספירות כוללת בתוכה את כל עשר הכוחות הללו. ספירת החסד, למשל, מורכבת מחסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, וכן הלאה. וכך כל אחת מעשר הספירות, שהן עשרה כוחות, כוללת בתוכה גם את כל שאר הכוחות.

הרמוניה אמיתית

מכאן, שכאשר הזכר והנקבים מתאחדים, הזכר מוצא בעצמו את הצדדים הנקביים שבו, ויֶשנהּ הארה של "גבורה שבחסד", והנקבה מוצאת בעצמה את התכונות הזכריות שבה, ויֶשנהּ הארה של "חסד שבגבורה". כך תולדותיהם (צאצאיהם) זוכים לשלימות של שני סוגי ההשפעות.

לכן כאשר "אישה מזרעת תחילה - יולדת זכר", כי היא מעוררת בעצמה את התכונה המשפיעה חסד, וכאשר "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה", כי הזכר מעורר בעצמו את מידת הדין והגבורה הכלולה בו.

1. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א'. ↩

2. רש"י, רבינו בחיי. ↩

3. מסכת נדה, דף ל"א, עמוד א'. ↩

4. כנאמר בתהילים פרק צ"ח, פסוק ג': "זכר חסדו". ↩

5. 'ליקוטי תורה', שיר השירים, דף ט"ו, ג'. ↩

6. 'תורה אור', פרשת בראשית, דף ה', א'-ב'. ↩