כפילות לא ברורה
בדיוק כמו אברהם אביו, גם יצחק מתמודד עם רעב שפוקד את הארץ. ואולם בעוד שאברהם ירד למצרים, ההוראה שיצחק קיבל מהקדוש-ברוך-הוא הייתה הפוכה: "וַיֵּרָא אליו ה' ויאמר, אל תרד מצרימה"1.
הדברים מעלים כמה תמיהות. ראשית, לשם מה צריך הכתוב לפרט כאן כי הרעב בימי יצחק הוא "מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם", הרי זה ברור מאליו?
גם הציווי של הקדוש-ברוך-הוא ליצחק "אל תרד מצרימה" צריך הסבר. הרי יצחק כלל לא היה באותה עת בדרך למצרים אלא לגרר, ומדוע היה צורך להורות לו לא ללכת למקום שאליו לא היו פניו מועדות? ועוד יש להבין, מדוע הקדוש-ברוך-הוא כופל את דבריו ואומר תחילה "שְׁכוֹן בארץ אשר אוֹמַר אליך", ומיד לאחר מכן "גור בארץ הזאת"?2
רעב בעקבות מותו של אברהם
משמעות הכתוב "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" היא, שמאז הרעב בימי אברהם ועד עתה, לא היה רעב נוסף. זהו, אם כן, הרעב השני, אחרי הרעב הראשון.
בכך התורה מלמדת אותנו, שכל הימים שחי אברהם בארץ כנען, מאז שובו ממצרים אחרי הרעב הראשון, התברכה האדמה בזכותו ולא היה רעב. כך ידעו כל יושבי הארץ כי אברהם היושב בתוכם הוא צדיק.
בפסוקים הקודמים, סיפרה התורה על מה שאירע בעת פטירתו של אברהם3 ומיד לאחר מכן מסופר שהרעב שב ומכה בארץ. מכאן, שהרעב בארץ כעת הוא בעקבות הסתלקות אברהם הצדיק מן העולם.
היעד הסופי: גרר
מחמת הרעב, פונה יצחק ללכת בדרכי אביו. מחברון הוא יורד לגרר, הנמצאת בדרומה של ארץ ישראל, כדי לבקש מזון מאבימלך מלך גרר, שכרת ברית עם אברהם אביו. בד בבד, יצחק מכין תוכנית חלופית כפתרון למצב בו אבימלך מלך גרר יסרב לסייע לו. במקרה כזה, יצחק ימשיך דרומה יותר - למצרים. גם זאת, כפי שעשה אברהם אביו.
לכן, כבר עם יציאתו של יצחק בדרכו לגרר, הקדוש-ברוך-הוא מתגלה אליו ואומר לו: "אל תרד מצרימה, שְׁכוֹן בארץ אשר אומַר אליך".
מדברים אלו, יצחק מבין לאן אסור לו ללכת. אולם הוא עדיין לא יודע לאן עליו ללכת, שכן ה' אמר לו "בארץ אשר אומר אליך" מבלי לפרט לאיזו ארץ הכוונה. רק כאשר יצחק מגיע לגרר, ותוהה לאן עליו להמשיך מכאן, אומר לו הקדוש-ברוך-הוא: "גור בארץ הזאת". כלומר, עליך להישאר בגרר, וזה המקום בו תזכה שהברכה תשרה עליך.

