האם ייתכן שינוי בדבר ה'?
בסיפור העקידה1 הקדוש-ברוך-הוא מנסה את אברהם בניסיון קשה מאין כמותו, ואברהם עומד בו בגבורה. רק ברגע האחרון מלאך ה' עוצר את אברהם מלשחוט את בנו, ואברהם מקריב אַיִּל במקום יצחק בנו.
אולם, בעוד שאנחנו יודעים כבר את סוף הסיפור, אברהם אבינו עצמו, בזמן אמת, לא ידע כמובן שכך זה ייגמר. מבחינתו, הקדוש-ברוך-הוא ציווה אותו לשחוט את יצחק ולהעלותו לקורבן עולה. אברהם מוכן לקיים את דבר ה' ולא מעלה על הדעת אפשרות אחרת. לפתע, רגע לפני שהוא ממלא אחר ציוויו של הקדוש-ברוך-הוא, יש שינוי דרמטי. הקדוש-ברוך-הוא כביכול משנה את דעתו ושולח מלאך לומר לאברהם "אל תשלח ידך אל הנער".
בואו וננסה להבין מה פשר הדברים בעיניו של אברהם: האם ייתכן שהקדוש-ברוך-הוא התחרט, חס ושלום? או שמא אברהם לא הבין את דבריו של הקדוש-ברוך-הוא מלכתחילה, וכמעט שחט את בנו ללא צורך? ואם כן, עולה תמיהה גדולה: האם הקב"ה ציווה את אברהם לבצע משהו שהוא בכלל לא רוצה? וכי יעלה על הדעת שהקדוש-ברוך-הוא אמר לאברהם דברים שלא התכוון להם באמת, חס ושלום?
תכלית העקידה
העקידה נועדה לרומם את יצחק עד למצב של מוכנות למסור את נפשו על קידוש ה'. כאשר יצחק רואה את המאכלת מונפת לעברו ומקבל עליו את הדין שנגזר מאת ה', הוא מזדכך ומתעלה. הוא קונה מעלה חדשה בעבודת ה' וזוכה לברכות מיוחדות ונעלות מאת ה'2.
למעשה, יצחק נשאר בחיים, אך יצחק שלפני העקידה איננו קיים עוד; יצחק שחוזר אחרי העקידה הוא יצחק אחר. אדם חדש. מאז, במשך כל ימי חייו, יצחק נמצא במוכנות למסור את נפשו לשם שמים, ובכל מצב הוא מוסר את כל כולו למען המטרה.
חייו של יצחק הם קודש לעבודת ה' יתברך, ובזכות המעלה הגדולה לה הגיע בעקידה, הוא זוכה להשגחתו הישירה של הקדוש-ברוך-הוא, ולא על ידי מלאכיו ושליחיו. בזכות מסירות הנפש של יצחק אבינו הקדוש, גם אנחנו, זרעו של יצחק, זוכים להשגחה פרטית תמידית של הקדוש-ברוך-הוא3.
ציווי שמשתמע לשתי פנים
כדי שהתכלית הזאת אכן תצא לפועל, ה' גרם לאברהם לחשוב כי רצונו הוא שישחט את בנו יצחק. בכך הביא הקדוש-ברוך-הוא את אברהם ואת יצחק למעלת מסירות נפש. לשם כך אמר ה' לאברהם: "והעלהו שם לעולה, על אחד ההרים אשר אומר אליך"4. המילה "לעולה" יכולה להתפרש בשתי דרכים. האחת: יצחק יהיה העולה שעל אברהם להקריב. כך אברהם אכן חשב ובזכות זה זכה למעלת מסירות נפש.
אבל ישנה גם דרך שנייה: מעשהו של אברהם ייחשב לו כאילו הקריב עולה. כמו שכתוב בסיפור מגדל בבל: "ותהי להם הלבֵנה לאבן"5, כלומר, הלבנה תהיה במקום אבן. גם כאן - "והעלהו שם לעולה" פירושו, שהעלאת יצחק על המזבח תהיה במקום הקרבת עולה, ותיחשב לאברהם כאילו הקריב עולה.
הפירוש השני הוא ההגדרה הנכונה של כוונת הקדוש-ברוך-הוא בציווי. לכן, לא חל שום שינוי בדבר ה', ובוודאי הכל אמת לאמיתה.