מה ייחודו של השמיני?
הפירוט המלא של קורבנות החגים המופיע בפרשתנו, מסתיים בחג שמיני עצרת, הבא אחרי שבעת ימי חג הסוכות. ועל היום הזה אומרת התורה: "ביום השמיני, עצרת תהיה לכם". ואונקלוס מתרגם: "כנישין תהי לכון" - כלומר, ביום הזה תהיה לכם התכנסות והתאספות (כמו 'בית כנישתא' שמשמעו: בית-הכנסת).
ונשאלת השאלה:
מדוע דווקא בשמיני עצרת מודגש נושא האחדות בעם ישראל, הבא לידי ביטוי בהתכנסותם יחד?
בפירוש רש"י על פסוק זה, מובא - "מדרשו באגדה: לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות, וכשבאין ללכת אמר להם המקום [הקב"ה]: בבקשה מכם, עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם"1.
ושוב צריך להבין: מה הקשר המיוחד של יום זה, שכאמור מסמל את אחדות בני ישראל, לרצונו של הקדוש-ברוך-הוא להיות אִתָּם יום נוסף, לאחר שקודם לכן הוקרבו קורבנות כנגד שבעים אומות העולם?
התגלות האור ה'מקיף'
במהלך שבעת ימי חג הסוכות, הוקרבו על המזבח שבעים פרים. ברוחניות, עבודת הקורבנות בשבעת ימי החג, היא כנגד עבודת הלב בתיקון שבע המידות הפנימיות שבאדם2, וכל מידה מתאפיינת בתכונה המיוחדת לה - השונה מחברתה. עניינו של שמיני עצרת, בשונה משבעת ימי חג הסוכות, הוא שביום הזה לא עוסקים בתיקון ועידון הכוחות הפנימיים של הנפש, אלא בכוחות הנפש הנעלים יותר, הקשורים באור ה'מקיף'. וזאת, בהתאם לעובדה שביום שמיני עצרת יש התגלות והמשכה של אור אלוקי נעלה, הנקרא אור 'סובב' ו'מקיף', אור בלתי מוגבל, הנעלה יותר מהאור המוגבל המתלבש בעולמות ובנבראים3.
האור ה'סובב' וה'מקיף', הוא המקור שממנו נמשכו כל נשמות ישראל. לכן, דווקא ביום השמיני, מודגשת אחדותם של בני ישראל, שכן ביום זה מתגלה שורשם ומקורם, בו כולם עומדים בשווה ובאחדות גמורה4.
שתי אהבות כאחת
כיוון שבשמיני עצרת מתגלה האור הנעלה של הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, הקדוש-ברוך-הוא מבקש מבני ישראל להישאר מאוחדים איתו יום נוסף, לסעודה עימו, כביכול. גילוי זה של עצמוּת הבורא לבני ישראל, מגלה בהם את שורשם ומקור נשמותיהם, ופועל אחדות בין כל בני ישראל. כיוון שכך, האחדות של בני ישראל עִם הקדוש-ברוך-הוא והאחדות בין כל בני ישראל עצמם, אינן שני דברים נפרדים אלא עניין אחד ממש. וכפי שענה אדמו"ר הזקן, בעל התניא, במענה לשאלת החסידים איזו עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל:
"אהבת ה' ואהבת ישראל, שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב: 'אהבתי אֶתכם אמר ה"5, הרי שגדולה אהבת ישראל - שאוהב מה שהאהוב אוהב"6.
ראה גם 'ליקוטי שיחות', חלק ל"ג, עמוד 176 ואילך. ↩
ראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ט [מהדורת תשס"ה], עמוד רצ"א ואילך. ↩
ראה 'ליקוטי תורה', דרושים לשמיני עצרת, דף פ"ד, ג'. ↩
לפי 'ליקוטי תורה', דרושים לשמיני עצרת, דף פ"ד, ד'. וראה שם, דף פ"ד, ג'. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד ק'. ↩
מלאכי, פרק א', פסוק ב'. ↩
לוח "היום יום", כ"ח ניסן. ↩

