תמיד ולדורות

אמירה כפולה

כאשר התורה מְצַוָה על הקרבת קורבן התמיד, היא משתמשת בלשון "ואמרת אליהם" בתחילת הפרשה¹, ופסוק לאחר מכן, היא חוזרת ואומרת שוב "ואמרת להם". מדוע כופלת התורה את עניין האמירה כאן?

ה'אור החיים' מסביר, ששתי האמירות כאן, הובאו כדי לצוות על שני עניינים שונים בקורבן התמיד: בפסוק הראשון, נאמר "צו… ואמרת אליהם", ובו נצטוו ישראל על התמדת הקרבת התמידים - כלומר, שקורבן התמיד הוא אינו קורבן דינמי שניתן לבחור מתי להקריבו ומתי לא, אלא כפי הציווי המפורש שהוא "תשמרו להקריב לי במועדו". ובפסוק שלאחר מכן, חוזרת התורה ואומרת "ואמרת להם זה האִשֶּׁה", כיוון שבו נצטוו ישראל על שיעור הקרבת התמידים (כבש אחד בבוקר, וכבש אחד בערב, עשירית האיפה סולת למנחה, וכל מה שמתואר לאחר מכן).

קורבן נצחי

במדרש נאמר, שבכל מקום בתורה שנאמר "צו", הכוונה היא: (1) מיד, ו(-2) לדורות. ממילא מובן, שהסיבה שבפרשת התמיד הנפתחת במילים "צו את בני ישראל", נאמר עניין "ואמרת אליהם" פעמיים, היא בגלל שהאמירה הראשונה נועדה לזירוז בטווח המִיָּדִי, שבני ישראל יתחילו תיכף ומיד בהבאת קורבן התמיד לבית-המקדש. אך לאחר מכן, התורה מוסיפה ואומרת שוב "ואמרת להם", כדי לקבוע את הציווי לדורות.

כיצד הציווי של הקרבת התמיד נקבע לדורות, אם בית-המקדש נחרב כבר לפני אלפי שנים?

בתלמוד² נאמר ש"תפילות, כנגד תמידין תיקנום". לפי-זה מובן, שהציווי של הקרבת התמיד, אכן קיים לדורות, אלא שבזמן שבית-המקדש היה קיים, עבודת התמיד הייתה מתקיימת גם בגשמיות - בהבאת הכבש לבית-המקדש, וגם ברוחניות - בהקרבת נפשו של האדם לה'. אך כעת בזמן שבית-המקדש אינו עומד על כנו, אופן קיום המִצְוָה הוא רוחני בלבד, אך עם כל זאת - על-ידו ממלאים את הכוונה העליונה שהייתה בציווי על הקרבת התמיד³.

הקרבה תמידית

מכאן אנו למדים, שהציווי על קורבן התמיד, אף שהוא בא לידי ביטוי כיום רק במובן הרוחני, אינו נחלש כלל - אלא נדרש מאיתנו ביתר תוקף. כשם שבזמן המקדש נצטוו ישראל להקריב את התמיד בבוקר ובין הערביים, כך על האדם לעבוד את קונו בכל עת - בשעות של אור ובהירות, ובזמנים של קושי והסתר⁴.

גם כאשר עבודת ה' משתנה לפי הזמן והמקום, עיקר הכוונה נשאר אחד: שעל האדם להקריב את עצמו⁵ בכל יום מחדש, בהתמדה ובמסירות. בכך נמשכת בליבו אותה אש תמידית שהייתה במקדש, והיא בוערת, מאירה ומפעמת בו ללא הפסק⁶.

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'. ↩
מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד ב'. ↩
לפי 'ליקוטי תורה', פרשת פנחס, דף ע"ז, ג', ואילך. ↩
ה'בוקר' מסמל את בחינת החסד, ו'בין הערביים' מסמל את מידת הגבורה (ראה 'ליקוטי תורה', פרשת אמור, דף ל"ז, ב', וראה גם בדרשה הבאה). וראה התוועדויות תשד"מ, חלק ד', עמוד 2182. 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ו, עמוד 210 ואילך. ↩
ראה 'ליקוטי תורה', פרשת ויקרא, דף ב', ב' ואילך. ↩
ראה גם 'ליקוטי שיחות', חלק א', עמודים 219-217. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

לזכך את העולם

"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

2/10

תיקון יסוד האש

"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

3/10

בזכות הביטול וההתאחדות

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

5/10

שור או כשב

"כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'

6/10

לבטל את המידות

"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ד'

7/10

שפרו מעשיכם

"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק א'

8/10

בין פסח לסוכות

"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק י"ג

9/10

אחדות הנשמות

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

10/10

לכם תמיד

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

1/10

לזכך את העולם

"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

2/10

תיקון יסוד האש

"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

3/10

בזכות הביטול וההתאחדות

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'

5/10

שור או כשב

"כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'

6/10

לבטל את המידות

"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"

במדבר, פרק כ"ח, פסוק ד'

7/10

שפרו מעשיכם

במדבר, פרק כ"ט, פסוק א'

8/10

בין פסח לסוכות

"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק י"ג

9/10

אחדות הנשמות

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

10/10

לכם תמיד

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"

במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

אמירה כפולה

קורבן נצחי

הקרבה תמידית

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות