ב"ה • פרשת וירא • כ״א בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 8/10 לפרשה
בין פסח לסוכות
"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק י"ג

"עולה אִשֵּׁה" או "אִשֶּׁה עולה"?

בפרשתנו מופיע פירוט מלא של הקורבנות שיש להעלות על המזבח סביב מעגל השנה, בחגים ובמועדים.

כשהתורה מדברת על הקורבנות העולים על המזבח בחג הפסח, לשון הציווי הוא "והקרבתם אִשֶּׁה עולה"1. ואילו בהמשך2, כשמדובר על הקורבנות של חג הסוכות, התורה אומרת את הציווי בצורה הפוכה - "עולה אִשֵּׁה".

ונשאלת השאלה:

מהי הסיבה להבדל הזה בין שני הקורבנות?

מסלולים של התעוררות

ההסבר טמון במשמעות הרוחנית הפנימית של הדברים3.

בעבודת ה' ישנם שני אופנים. יש אופן בו האדם מקבל כוחות מן השמים שמעוררים את נפשו, וגורמים לו רצון לדבוק בה' ובתורתו. התעוררות זו נקראת בלשון הזוהר: "אתערותא דלעילא" [התעוררות מלמעלה], כלומר, התעוררות שבאה בעקבות התגלות אור אלוקי מלמעלה, ולא כתוצאה מהכנה של עבודת האדם. האופן השני הוא, שהאדם מתייגע בכוחות עצמו כדי להתעורר ולרצות לדבוק בה' יתברך, ורק לאחר מכן שורה עליו רוח ה', והקדוש-ברוך-הוא משפיע לו תוספת התעוררות מלמעלה. דרך זו נקראת "אתערותא דלתתא" [התעוררות מלמטה], כיוון שהיא מתחילה 'מלמטה', מעבודת האדם.

וזהו ההבדל בין חג הפסח (וחודש ניסן) לחג הסוכות (וחודש תשרי)4:

בחג הפסח יש הארה והתגלות של האור האלוקי מלמעלה, ללא קשר לעבודת האדם. כפי שהיה ביציאת מצרים, כאשר הקדוש-ברוך-הוא גאל את בני ישראל ללא שום הכנה מוקדמת מצידם. ואילו בחג הסוכות, ובחגי תשרי בכלל, עבודת ה' היא בעיקר מלמטה. האדם מתייגע בעצמו בעבודת התשובה בראש-השנה וביום הכיפורים ובעבודת השמחה בחג הסוכות, ויוצר בליבו רגשות של התעוררות לעבודת ה'.

נקודות ההתחלה

על-פי-זה יובן השינוי בלשון התורה בין חג הפסח לחג הסוכות.

כאשר התורה מדברת על חג הפסח, התקופה שבה העבודה הרוחנית היא באופן של המשכת אור מלמעלה למטה, יש תחילה את ה"אִשֶּׁה", האש המסמלת את האור האלוקי המאיר על האדם מלמעלה, ורק לאחר מכן באה ה"עולה" - ההתעוררות שהאש שמלמעלה מאירה בעבודת הבורא של האדם למטה. ואילו בחג הסוכות, שבו עבודת ה' היא בדרך של העלאה מלמטה למעלה, ההתחלה היא ב"עולה", שהאדם מתעלה ומזכך את נפשו, וכתוצאה מכך משפיעים עליו "אִשֵּׁה" מלמעלה, ונותנים לו תוספת אור וכוח בעבודת ה'.


  1. פרשתנו, פרק כ"ח, פסוק י"ט. ↩

  2. שם, פרק כ"ט, פסוק י"ג. ↩

  3. לפי 'ליקוטי תורה', דרושים לשמיני עצרת, דף צ"ב, ד' ואילך. ↩

  4. ראה גם זוהר, חלק ב', דף קפ"ו, עמוד א'. וראה מאמר דיבור-המתחיל "החודש הזה לכם" ה'ש"ת, ספר המאמרים ת"ש (לאדמו"ר הריי"צ), עמוד 27 ואילך. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
לזכך את העולם
"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
2/10
תיקון יסוד האש
"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
3/10
בזכות הביטול וההתאחדות
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
4/10
תמיד ולדורות
"וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'
5/10
שור או כשב
"כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'
6/10
לבטל את המידות
"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ד'
7/10
שפרו מעשיכם
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק א'
9/10
אחדות הנשמות
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה
10/10
לכם תמיד
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה
1/10
לזכך את העולם
"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
2/10
תיקון יסוד האש
"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
3/10
בזכות הביטול וההתאחדות
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'
4/10
תמיד ולדורות
"וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'
5/10
שור או כשב
"כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ג'
6/10
לבטל את המידות
"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"
במדבר, פרק כ"ח, פסוק ד'
7/10
שפרו מעשיכם
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק א'
9/10
אחדות הנשמות
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה
10/10
לכם תמיד
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"
במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].