שם חדש, משימה חדשה
הקדוש-ברוך-הוא מתגלה לאברהם ומצווה עליו את מצוות המילה. תוך כדי דיבור, הוא משנה את שמו ומודיע לו כי מעתה לא ייקרא עוד 'אברם' אלא 'אברהם'. הנימוק שניתן לשינוי השם הוא הבטחה כי אברהם עתיד להיות "אב המון גוים".
מה פשר השינוי, ומהי המשמעות הפנימית מאחורי השמות 'אברם' ו'אברהם'?
המסע הראשון
על ההתגלות הראשונה של הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו, נאמר1: "ויאמר ה' אל אברם לך-לך… אל הארץ אשר אראך".
משמעות השם "אברם" היא 'אב-רם'. האב הוא ראש המשפחה, ולכן הוא רם, הנעלה ביותר. 'אב' מורה גם על בחינת החוכמה שהיא 'אבא' ומקור למידות, ולכן היא גם 'רמה' עליהם. שם זה מגדיר את מהותו של אברהם, ומשימתו הראשונה היא ללכת אל ה'ארץ' - בחינת המלכות, הנמוכה מכל הבחינות. שם תאיר מעלתו של אברהם במלוא הדרה, כנרמז במילים 'אשר אראך' - הכול יראו ויבחינו במעלתו של אברהם.
אך זו רק ההתחלה והשלב הראשון בעבודתו של אברהם.
הגיע הזמן להיות 'אברהם'
לאחר שאברהם משלים את משימתו הראשונה, מציב לו הקדוש-ברוך-הוא משימה גדולה יותר - להיות 'אברהם'.
ב'אב-רם' יש חיסרון, משום שכאשר הוא מתנשא ומתרומם מעל כל השאר, הוא אינו משפיע עליהם. המטרה הסופית היא לפעול לתיקון העולם, להביא את הקדושה לתוך החומר והגשמיות, ולהשפיע על הסביבה. העולם נברא כך שהוא זקוק לתיקון, ועל האדם מוטל לתקן את העולם ולהשלים אותו בהתאם לרצון הבורא, ככתוב:2 "אשר ברא אלוקים לעשות", וחז"ל אומרים3 כי פירוש המילה "לעשות" הוא: לתקן.
ועל שם המשימה הזו בא השם 'אברהם'. בעוד ש'אברם' הוא רם ונבדל מהעולם, 'אברהם' הוא 'אב המון גוים' - הוא מאציל מקדושתו ורוממותו לכל העולם ומשפיע על כולם.
ולא בכדי שְׁמוֹ זה ניתן לו בעת הציווי על המילה, 'מילה' מלשון מלל ודיבור. הדיבור הוא כלי ההשפעה הבסיסי ביותר, דרכו אדם מגלה לזולתו את מה שצפון במוחו ובליבו, וכך הוא יכול להשפיע. זהו התוכן הפנימי של מצוות המילה, שמגלה ומשפיעה קדושה אלוקית בעולם הגשמי, ואת זאת מסמל השם 'אברהם'.