למי אכפת?
בני ישראל מתקרבים לארץ המובטחת, והאומות שבארץ-ישראל רועדות מפניהם. אם לא די בכך, הכיבוש של ארצות סיחון ועוג מפיל פחד של ממש בקרב כל יושבי הארץ, במיוחד בקרב האומה המואבית ומלכם בלק, שממש חרד לעתיד עמו וארצו.
בלק יודע היטב שלא יצליח לנצח את בני ישראל בקרב. הרי פרעה וכל מצרים, סיחון וכל ארצו, ואפילו עוג מלך הבשן, לא עמדו כנגד בני ישראל בקרב, וגם הוא בוודאי ינוצח.
לכן בלק שולח לקרוא לבלעם, נביא האומות, שיבוא לקלל את בני ישראל. אך הדרך לבלעם אינה קלה כלל. שוב ושוב, אוסר עליו הקדוש-ברוך-הוא ללכת אל בלק. אלא שבלעם ממרה את פי ה' פעם אחר פעם, וממשיך בשלו.
וצריך להבין:
הרי שום דבר כאן בעולם לא קורה בלי אישור מהבורא. ואם בורא ומנהיג העולם אינו רוצה שתבוא קללה על בני ישראל, הוא לא יקבל את דברי בלעם ולא יחיל את הקללה על בניו. אם כן, מהי הבעיה בכך שבלעם ילך לארץ מואב, ויאמר שם כמה מילים חסרות כל משמעות על בני ישראל?
קללות וקטרוגים
ההסבר לכך הוא, שבלעם הוא לא סתם מקלל רגיל, מהסוג שניתן למצוא בכל שוק לכשפים. בלעם יודע כי כדי שתשרה קללה על בני ישראל, הוא צריך לבוא ולהעלות בפני הקדוש-ברוך-הוא את כל חטאיהם, לדרוך על כל הפצעים הפתוחים, ולפתוח את כל אלה שאינם, בזמנים שרק הוא, בלעם, רשע שכמותו, יודע לכוון אליהם. וכמאמר חכמינו על הפסוק "ואֶ-ל זועם בכל יום"1: "וכמה [זמן נמשך] זעמו [של הקדוש-ברוך-הוא]? רגע. וכמה [זמן הוא] רגע? אחד מחמשת ריבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה בשעה, וזו היא רגע. ואין כל בריה יכולה לכוון אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע… שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקב"ה כועס בה"2. ואז, כך בלעם קיווה, יסכים האלוקים לקללות על עמו ישראל - ומטרתו של בלעם תושג.
כיוון שכך, הקב"ה מבקש למנוע מבלעם לעשות זאת. מפני גודל אהבתו לבניו, הוא אינו רוצה שיבוא מישהו, במיוחד לא בלעם הרשע, ויזכיר לפניו את חטאות בניו, כדי לגרום לו להענישם, ולכן ה' אוסר על בלעם ללכת ולעשות זאת3.
אהבת ה'
בלעם לא מקשיב, והולך במטרה לקלל את בני ישראל, אך ראו איזה פלא - קללותיו לא עובדות. וכמו שמתארת התורה, למרות כל טענותיו וקללותיו של בלעם - "ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה"4. וכל זאת - "כי אֲהֵבְךָ ה' אלוקיך"5, וככתוב: "אהבתי אֶתכם, אמר ה'"6.