דרשה
לשבת

אות ותזכורת

מצוות רבות נתן לנו הקדוש-ברוך-הוא כדי שיזכירו לנו את מצוותיו, וימנעו מאִתנו לחטוא ברגע של שכחה או קלות ראש. לדוגמה, המזוזה שאנו רואים בכל פתח, או התפילין שניתנו לאות על היד ועל הראש, וכן ברית המילה שהיא 'אות ברית קודש' בבשרנו.

בין המצוות הללו, בולטת מִצְוַת הציצית. הציצית נמצאת על האדם כל היום, וחוטי הציצית על כנפי הבגד מזכירים לנו את מצוות ה'.

וכך נאמר בפרשתנו:

"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם… וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם".

לכאורה, המילה "לְדֹרֹתָם" מיותרת, שהרי כל המצוות ניתנו כדי לקיימן כל הדורות! גם החזרה: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" נראית מיותרת, שהרי כבר נאמר "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", ולשם מה נכפלו הדברים?

הבגדים אז והיום

הסיבה לדגש המיוחד על כך שמצוות ציצית ניתנה לדורות, קשורה בעובדה כי בעוד שבימינו, רוב הבגדים סגורים מכל צדדיהם, בעבר היו הבגדים כמין טליתות מרובעות, שבהן היו עוטפים את הגוף, כך שלמעשה כל הבגדים היו בעלי ארבע כנפות והתחייבו בציצית. לפי זה, מכיון שבימינו אין כמעט בגדים עם ארבע כנפות, מִצְוַת הציצית הייתה צריכה כמעט להיעלם מן העולם. כדי שזה לא יקרה, כתבה התורה "לְדֹרֹתָם". כלומר, גם בדורות שהבגדים יהיו ללא ארבע כנפות, יש ללבוש בגד של ארבע כנפות כדי שיהיה חייב בציצית¹.

אם תזכרו ותעשו

וזו הסיבה לכפילות, לכאורה, בסיום העניין:

מִצְוַת הציצית ניתנה כדי להזכיר לנו יום-יום את מצוות ה', וכדי שלא נתור אחרי לבבנו ועינינו ונסור מדרך הישר, ככתוב - "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". אדם שיתמיד בדרך זו, יזכה שדרך התורה והמצוות תיחקק בו ותהיה לו כ'טבע שני', כך שבהמשך חייו יצליח לקיים את המצוות בקלות רבה יותר מאשר בתחילת הדרך.

זהו פירוש המילים: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם" - לאחר שתתמידו בקיום מצוות הציצית תזכו בזכותה, לכך שתזכרו ותעשו את כל מצוות ה' מעצמכם, וכך יתקיים בכם סיום המקרא: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם".

1. ראה ‘משנה תורה’ לרמב”ם, הלכות ציצית, פרק ג’, הלכה י”א: “אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָדָם מְחֻיָּב לִקְנוֹת לוֹ טַלִּית וּלְהִתְעַטֵּף בָּהּ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ צִיצִית, אֵין רָאוּי לְאָדָם חָסִיד שֶׁיִּפְטוֹר עַצְמוֹ מִמִּצְוָה זוֹ". וכן נפסק ב’שולחן ערוך’, אורח-חיים, סימן כ”ד. ↩