דרשה
לשבת

לשם מה להגדיל כוח?

בעקבות חטא המרגלים שהיה חטא חמור ביותר, הקדוש-ברוך-הוא ביקש להשמיד את עַם ישראל. משה רבינו פנה אל הקדוש-ברוך-הוא בתפילה שיאריך אפו. משה היה מודע לכך שהעם חטא והתחייב כְּלָיָה, וביקש מהקדוש-ברוך-הוא שלפחות לא ייפרע מהעם כאן ועכשיו, אלא העונש יבוא בתשלומים, לאורך שנות המסע במדבר ובשנים הבאות.

וכך אמר משה בתפילתו:

"וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲ-דֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע. וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, סְלַח-נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ".

נשאלת השאלה: משה מבקש מהקדוש-ברוך-הוא אריכות-אף ורחמים, אם כן, מדוע הוא מבקש 'יִגדל נא כוח ה'? הרי לכאורה דווקא כדי להיפרע ולהעניש צריך הגדלת כוח, ולא כדי למחול ולוותר?

שליטה ברגשות

כבני אדם, אנו מכירים את התופעה שכאשר מישהו או משהו פגע בנו והכעיס אותנו מאוד, עולה אצל הנפגע הרצון לתגובה בסגנון של "אני אראה לפוגע, שאִתִּי לא מתעסקים! אנקום בו ואראה לו את כוחי ולמה אני מסוגל".

אומר על כך המהר"ל מפראג¹, שההיפך הוא הנכון. כשאדם כועס, הוא פועל בלי שיקול דעת, ועלול לעשות דברים שלאחר מכן הוא יצטער עליהם. המהר"ל קורא לאדם כזה - 'אדם מתפעל'. כלומר, אדם שלא מסוגל לשלוט ברגשותיו ולנהוג בקור-רוח, וכל עלבון גורם לו להתרגש ולכעוס ולסטות מדרך הישר.

על כך אמר שלמה המלך בחוכמתו: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר"². במצבים מסוימים, טוב ונכון להגיב ואפילו בכוח, אבל חובה לעשות זאת בשיקול דעת ושליטה עצמית, ולא מתוך כעס. אדם שאינו מתפעל בקלות, הוא אדם יציב ובעל עמוד שדרה, שמפעיל את הכוח שבידו במידה מוגבלת ומבוקרת, בזמן הנכון ובמקום הנכון.

להגדיל כדי להקטין

וזה מה שעומד מאחורי תפילתו של משה - "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲ-דֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה". משה מבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיגדיל את כוח הארכת האף, כפי שהיה לאחר חטא העגל, שם נאמר - "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"³. אין הכוונה שהקדוש-ברוך-הוא מוחק את מידת הדין, ומוחל גם במקום שלא ראוי לסלוח, שהרי כתוב: "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה". אלא שהקדוש-ברוך-הוא, בכוחו הגדול, יודע לתת את העונש בגבורה ובצמצום, במנות קטנות, כדי שלא לכלות את ישראל לגמרי, חס ושלום.

1. נתיבות עולם, נתיב הכעס. ↩

2. משלי, פרק ט”ז, פסוק ל”ב. ↩

3. שמות, פרק ל”ד, פסוק ו’. ↩