מי יזם את שילוח המרגלים?
פרשתנו פותחת בדברי הקדוש-ברוך-הוא למשה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן". רבים מהמפרשים הראשונים התחבטו איך ליישב את הסתירה בין פסוק זה, לדברים שאומר משה לבני ישראל בפרשת 'דברים' - "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ"1.
הסתירה ברורה: כאן כתוב שהקדוש-ברוך-הוא ציווה את משה לשלוח מרגלים, ואילו בספר 'דברים' נאמר שזו דרישה שעלתה מן העם. כיצד ניתן ליישב את הסתירה?
החלטה חמורה ביותר
ההסבר הוא, כי אכן היוזמה לשלוח את המרגלים עלתה מן העם. ערב הכניסה המתוכננת לארץ2 נשא משה באוזני העם, נאום שנועד כדי לעודד את רוחם ולחזק את ליבם, ואמר להם - "רְאֵה נָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת"3. למעשה, הנאום שנועד לחזק את העם באמונה וביטחון בה', הביא לתוצאה ההפוכה בדיוק. בני ישראל מבינים מדבריו של משה, כי מעתה כיבוש הארץ מוטל על כתפיהם בלבד. עמוד הענן לא יורה להם את הדרך, ושום ים לא ייבקע לשניים ויבלע את עמי כנען בתוכו.
בעקבות הדברים הללו, בני ישראל אומרים למשה - "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר". הדברים לא נאמרים בלשון בקשה אלא כהחלטה. בני ישראל מוציאים את הקדוש-ברוך-הוא ואת משה מהמשוואה, ומקבלים את ההחלטה על דעת עצמם.
הדבר חמור מאוד כשלעצמו, אך למען האמת יש כאן עוון חמור עוד יותר. הסיבה האמיתית לכך שבני ישראל רצו לשלוח את המרגלים, היא כדי לראות בעיניהם האם הארץ אכן "זבת חלב ודבש" כפי שהקדוש-ברוך-הוא הבטיח. הטיעון הביטחוני לגבי הצורך בריגול לפני הכיבוש, היה רק תירוץ - כי בני ישראל התביישו להודות בחוסר אמונתם.
משה תלה את השליחוּת בעצמו
הקדוש-ברוך-הוא מצידו, לא סירב ליוזמה של בני ישראל לשלוח מרגלים, כי הסירוב יגרום להם לחשוב שהארץ רעה, והסיבה לסירוב היא כי משה חושש שהם יגלו שהארץ איננה טובה4. מצד שני, הקדוש-ברוך-הוא בוודאי לא יכול להסכים לכך שבני ישראל ישלחו מרגלים על דעת עצמם. זוהי עזות-מצח נוראה כלפי הקדוש-ברוך-הוא וכלפי משה. לכן הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶה את משה: "שְׁלַח לְךָ". המילה "לך" מתפרשת כאן "לבדך"5 - אתה תשלח את המרגלים, אתה תבחר מי הם יהיו, אתה תחליט מה עליהם לחפש, ואליך הם ישובו עם התוצאות מהשליחות.
כעבור 38 שנים, משה עומד ומספר לדור הבנים על מעללי אבותיהם. כדי שלא יישמע מדבריו של משה כאילו הקדוש-ברוך-הוא הוא זה שהסב את ליבם של המרגלים אחורנית בכך ששלח אותם למשימה מלכתחילה, תלה משה את השליחות בעצמו - "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר"6.
יהי רצון שנשכיל ללמוד מהטעויות של דור המדבר, ונזכור את דבריהם של יהושע וכָלב - "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"7.
דברים, פרק א’, פסוק כ”ב. ↩
“המתוכננת” - כי בפועל היא נדחתה בכמעט ארבעים שנה. ↩
דברים, פרק א’, פסוק כ”א. ↩
ראינו כיצד בני ישראל הגיבו אחרי שהמרגלים הביאו מפירות הארץ המשובחים. קל וחומר איזה חוסר אמונה היה עולה מן העם אילו הקדוש-ברוך-הוא היה אוסר עליהם לשלוח מרגלים מלכתחילה. ↩
ראה גם בדרשות לפרשת לך-לך. ↩
דברים, פרק א’, פסוק כ”ג. ↩
במדבר, פרק י”ד, פסוק ז’. ↩