נדרו של יעקב
נדר תמוה בדרך לחרן, יעקב אבינו נודר נדר: "אם יהיה א-לֹהים עמדי, ושמרני בדרך הזה… וכל אשר תתן לי, עַשֵּׂר אעשרנו לך". הנדר שיעקב נודר תמוה, מכמה סיבות. ראשית, הרי ה' כבר הבטיח ליעקב שישוב בשלום לארץ ישראל, האם יעקב מפקפק חס ושלום בדבריו של הקדוש-ברוך-הוא? שנית, האם ייתכן שיעקב מתנה את אמונתו בה' בכך […]
חלום הסולם
חלום ופשרו יעקב בורח מפני עשיו אחיו. בדרכו הוא עוצר בעיר לוז1, הוא נרדם בשדה הסמוכה לעיר2 וחולם חלום מופלא, בו הוא רואה סולם ומלאכים עולים ויורדים בו, וגם זוכה לנבואה עם ברכות והבטחות לו ולזרעו. רש"י מפרש כי הסולם שראה יעקב בחלום מסמל את המעבר מארץ ישראל לחוץ לארץ3, ואילו ב'פרקי דרבי אליעזר' מוסבר […]
עידוד במקום המקדש
חשיבות המקום בסיום הפרשה הקודמת, מוזכר שיעקב יצא לדרכו לעבר חרן, בית מגורי המשפחה של רבקה אמו: "וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם"1, אם כן, מדוע פרשתנו שבה ומזכירה: "ויצא יעקב מבאר שבע"?2 בנוסף, יש להבין מדוע התורה חוזרת על המילה: "מקום". בפעם הראשונה: "ויפגע במקום", ושוב: "מאבני המקום", ופעם שלישית: "וישכב במקום". לכאורה […]
החסד של לאה
משִפחה לאישה לאחר שלאה ילדה ליעקב בנים, מסרה רחל את בלהה שפחתה ליעקב וממנה נולדו לו בנים נוספים. בהמשך לכך מספרת התורה, שגם לאה מסרה את זלפה שפחתה ליעקב, וגם היא ילדה לו שני בנים. ויש לתמוה: מאחר וללאה, בשונה מרחל, כבר היו בנים מיעקב, מדוע היא מסרה את שפחתה ליעקב? גם השמות שבהם נקראו […]
בזכות צידוק הדין
רחל והלידות של בלהה התורה מספרת על הולדת השבטים בפסוקים קצרים. ואולם המתבונן בפסוקים אלה, ובעיקר במשמעות השמות שניתנו לשבטים, ימצא שפשט הכתובים מגלה טפח ומכסה טפחיים. אחת השאלות העולות מהפסוקים היא: מדוע בלידת דן, רחל אומרת "דנני אלוקים, וגם שמע בקולי, ויתן לי בן", הרי למעשה הבן נולד לשפחתה שהביאה ליעקב, ולא לרחל עצמה! […]
ייחודה של לאה
אהובה או שנואה? היחס שבין יעקב לרחל ולאה, מתואר בשני פסוקים. באחד נאמר: "ויאהב גם את רחל מלאה", ומפסוק זה מובן שיעקב אהב גם את לאה, אלא שאת רחל הוא אהב יותר. בפסוק השני, לעומת זאת, נאמר: "וירא ה' כי שנואה לאה"1, ומפסוק זה נראה כי לא רק שיעקב לא אהב את לאה באותה מידה […]
סימנים סביב הבאר
פרידה קשה לאחר שיעקב מתעורר מחלומו, קשה עליו הפרידה מהמקום הקדוש בו ישן וראה את החלום. כל כך קשה עליו הפרידה מהמקום בו עתיד לעמוד בית המקדש, עד שהוא נאלץ להכריח את רגליו לקום וללכת, ככתוב: "וישא יעקב רגליו וילך"1. כשיעקב מגיע לחרן, הוא רואה שלושה עדרי צאן ליד באר המכוסה באבן גדולה שהרועים אינם […]
מאחורי התרפים
מרוגע לזעם לבן מאשים את יעקב בהאשמות חמורות: "מה עשית, ותגנוב את לבבי, וַתְּנַהֵג את בנותי כשבויות חרב… ולא נטשתני לנשק לבנַי ולבנותי… למה גנבת את אלֹהָי"1. תחילה יעקב עונה ללבן במתינות: "ויען יעקב ויאמר ללבן, כי יָרֵאתִי"2. אך לאחר מכן, יעקב כועס ועובר לטון חריף יותר, ככתוב: "ויחר ליעקב וַיָּרֶב בלבן"3. יש להבין, מה […]
תוכחה רצויה
אזהרה ופישרה לבן הוכיח את יעקב על כך שברח מחרן בלי לבקש את רשותו. ובין הדברים אמר: "יש לאל ידי לעשות עמכם רע, וא-לֹהי אביכם אמש אמר אלַי לאמר, השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע". הסיבה לאזהרה של הקדוש-ברוך-הוא את לבן שלא ידבר עם יעקב דברים רעים, ברורה. אולם, מדוע ה' מזהיר את […]
תחבולה אך לא בריחה
עזיבה מתוכננת יעקב, בעצה אחת עם רחל ולאה, אוסף את משפחתו, אורז את רכושו ופונה ללכת בחזרה לארץ כנען1. התורה מדגישה שיעקב אסף את משפחתו ורכושו, כדי ללמדנו שהוא לא עזב את חרן כאדם הבורח, האוסף מרכושו מכל הבא ליד וממהר להימלט, אלא כמי שעוזב בנחת וברוגע. לפי זה, תמוהים דברי הפסוק "ויגנוב יעקב את […]