ב"ה • פרשת וירא • כ׳ בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 8/10 לפרשה
"מצה" ו"חמץ" מסוג אחר
"וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה, חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן, עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ"
ויקרא, פרק ז’, פסוקים י”ב - י”ג

איך התודה קשורה בחמץ ומצה?

יחודו של ‘קורבן תודה’ הוא שמלבד הקרבת הקורבן מן הבהמה, שדינו ככל קורבן שלמים, המקריב מביא גם שלושה סוגים של “חלות מצות” וסוג אחד של “חלות חמץ”.

בדרשה הקודמת הוסבר, שהצורך להרבות ב’לחמי התודה’ הוא כדי להוסיף בשמחה, ולהגדיל את מספר הסועדים בסעודת ההודיה לה’, בה אוכלים מבשר הקורבן שלא עלה על גבי המזבח - ומ’לחמי התודה’.

ההסבר הזה, אכן עונה על השאלה מדוע היה צריך להביא “חלות תודה” רבות כל-כך, אבל הוא אינו עונה מדוע היו אלה דווקא שלושים חלות מצה ועשר חלות חמץ?

לשים לב לטוב ולחסד

נענה על כך בדרך הדרוש, ותחילה נקדים הקדמה קצרה.

בספר ‘מורה נבוכים’1 מונה הרמב”ם שלוש סיבות מדוע באות על האדם צרות ורעות. הראשונה היא בשל מבנה הגוף. החומר ממנו נבראנו, הוא חומר זמני ומתכלה, ולכן באות עלינו צרות כגון מחלות וכדומה. הסיבה השנייה היא, בגין רעות שבני האדם גורמים זה לזה כגון מלחמות, גניבות וכיוצא באלה. והסיבה השלישית היא, בעקבות דברים שאדם מביא על עצמו, כמו אדם שפוגע בקרוביו ובכך מרחיק אותם ממנו, או אדם שאוכל מאכלים לא בריאים - ובכך גורם לעצמו מחלות.

הרמב”ם קורא להתבונן בשלושת הגורמים הללו, ומתוך כך עונה לאלו הסוברים שעולמנו הוא מקום רע לחיות בו. הרמב”ם קובע, כי בהתחשב בחומר ממנו נבראנו, הקדוש-ברוך-הוא עשה איתנו חסד גדול, וברא אותנו בתכלית השלימות שיכולה להיות למי שנברא מדם, עור ובשר.

גם הרעות שבני האדם גורמים זה לזה, הן בשליטתנו במידה מסוימת, והן נדירות יחסית. אנחנו מזדעזעים ממלחמה שגורמת הרס ואבדות בנפש, אבל ברובו המוחלט של הזמן וברוב המוחלט של המקומות, בני האדם יושבים בשקט ובשלווה, ולא שמים לב לטוב ולחסד האלוקי - ומקבלים אותו כמובן מאליו.

מובן גם, שעל הרעות שאדם מביא על עצמו, הוא איננו יכול להתרעם על הקדוש-ברוך-הוא. מי שהפריז באכילה, לא אמור לכעוס על הבורא על כך שהוא סובל מכאב בטן…

לתת תודה בלב שלם

ומכאן בחזרה ל’שלמי התודה’. בדרך כלל, פירוש המילה “מצה” הוא לחם שלא החמיץ. ואולם “מצה” היא גם מילה נרדפת למריבה, כמו בלשון הכתוב2: “אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה”. המילה “חמץ” מתפרשת בדרך כלל גם מלשון עיכוב ומתינות, כמו בלשון חכמינו זיכרונם-לברכה: “אַשְּׁרוּ3 דיין שמחמץ את דינו4” שמשהה את דינו כדי להוציאו לאמיתו.

כאשר באה רעה על האדם, הוא ממהר לבוא בטרוניה כלפי מעלה, ולטעון כנגד הקדוש-ברוך-הוא מדוע הביא עליו את הצרה. לכן ציווה הקדוש-ברוך-הוא להביא את ‘חלות התודה’. שלושים 'חלות המצות’ הן כנגד שלושת סוגי הרעות שעלולות לבוא על האדם.

התורה רומזת לנו, שכאשר באות עלינו הרעות האלו, עלינו לעצור לרגע, “לחמץ”5 את דיננו, ולחשוב האם באמת החיים שלנו רעים כל-כך והקדוש-ברוך-הוא בכלל לא מיטיב איתנו?! אם נעצור לרגע ונחשוב, ניזכר בדבריו של הרמב”ם ועינינו ייפקחו לראות את כל הטוב שהקדוש-ברוך-הוא מרעיף עלינו, ונבין כי האמת היא שעלינו להביא ‘קורבן תודה’ על הטוב, ולא ה’מצה והמריבה’ הם האמת, ונודה לאלוקינו בלבב שלם.


  1. חלק שלישי, פרק י”ב. ↩

  2. משלי, פרק י”ז, פסוק י”ט. ↩

  3. = תנו שבח. ↩

  4. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף ל”ה, עמוד א’. ↩

  5. כלומר, להתעכב ולהתבונן במתינות. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
אש של אהבת ה' כל הלילה
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ב’
2/10
האש שתאיר את חשכת העולם
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ".
ויקרא, פרק ו’, פסוק ב’
3/10
'תרומת הדשן' כעבודת קודש
"וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ג’
4/10
החשיבות הגדולה של קורבן העני
"וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ז’
5/10
כולנו בעלי-תשובה
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה’ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב"
ויקרא, פרק ו’, פסוק י”ג
6/10
היתרון של שינוי הרגלים
"וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא"
ויקרא, פרק ז’, פסוק א’
7/10
להגדיל את השבח - ולתת תודה שלימה
"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה’"
ויקרא, פרק ז’, פסוק י”א
9/10
החזה והשוק כמתנה משמיים
"יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה'. אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ, אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'"
ויקרא, פרק ז’, פסוק ל’
10/10
סמלים של עיקרי האמונה
"כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה, לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם"
ויקרא, פרק ז’, פסוק ל”ד
1/10
אש של אהבת ה' כל הלילה
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ב’
2/10
האש שתאיר את חשכת העולם
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ".
ויקרא, פרק ו’, פסוק ב’
3/10
'תרומת הדשן' כעבודת קודש
"וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ג’
4/10
החשיבות הגדולה של קורבן העני
"וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה"
ויקרא, פרק ו’, פסוק ז’
5/10
כולנו בעלי-תשובה
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה’ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב"
ויקרא, פרק ו’, פסוק י”ג
6/10
היתרון של שינוי הרגלים
"וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא"
ויקרא, פרק ז’, פסוק א’
7/10
להגדיל את השבח - ולתת תודה שלימה
"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה’"
ויקרא, פרק ז’, פסוק י”א
9/10
החזה והשוק כמתנה משמיים
"יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה'. אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ, אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'"
ויקרא, פרק ז’, פסוק ל’
10/10
סמלים של עיקרי האמונה
"כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה, לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם"
ויקרא, פרק ז’, פסוק ל”ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].