עשיו עדיף מיעקב?
בשנים האחרונות לחייו עלי אדמות, כהו עיניו של יצחק והוא התקשה לראות. אחד ההסברים1 לכך הוא, כי הדבר קרה בגלל העשן שהיה עולה מהקטורת שנשותיו הכנעניות של עשיו היו מקטירות לעבודה זרה.
עם זאת, לפני פטירתו מזמין יצחק את עשיו להתברך מפיו, ומתכנן להשפיע לו ברכות נעלות ביותר, המופיעות בהמשך הפרשה כברכות שניתנו בסופו של דבר ליעקב. בברכות הנפלאות, יצחק מעניק למתברך וזרעו אחריו את הזכות להיות יורשיו וממשיכי המורשת שהוא מייצג.
לפי רבים ממפרשי התורה, יצחק אבינו היה מודע לכך שאורח חייו של עשיו מקולקל ביותר2, ועובדה זו אכן ציערה אותו מאוד. אם כן, גדולה התמיהה: איך ייתכן שיצחק ייעד את עשיו הרשע כממשיך דרכו, ורצה להעניק לו את הברכות והכוחות לכך?
עזות מול תמימות
ההסבר לבחירה של יצחק בעשיו כיורשו הרוחני, נעוץ בתפיסת העולם של יצחק. יצחק אבינו בחן כל דבר מנקודת מבט המייחסת חשיבות משמעותית לשורש, הדרגה והעולם הרוחני, ממנו הוא משתלשל. השורש הרוחני של עשיו, גבוה משורשו הרוחני של יעקב. שכן מדובר בדרגה הנקראת "שדה", ממנה השתלשלה עזות ויכולת מיוחדת של כיבוש ושליטה, שבגינהּ היה עשיו 'איש ציד'.
לכן, אף שיצחק ידע שעשיו שקוע בתאוות ובדברים נחותים, הוא האמין כי בזכות הברכה שיאציל לו, יעזוב עשיו את דרכו הרעה וינצל את כוחותיו המיוחדים בכיוון הטוב והרצוי.
יעקב, לעומת עשיו, היה 'יושב אהלים'. הוא היה ספון באוהלה של תורה, והקשר שלו לעולם היה, לכאורה, פחות מזה של אחיו עשיו. למרות זאת, רבקה החזיקה בדעה, בשונה מיצחק, כי יעקב ראוי למשימת ההנהגה וירושת התפקיד שמילאו אברהם ויצחק כנושאי דגל האמונה באלוקים, מכיוון שדווקא בזכות יגיעתו בתורה, הגיע יעקב למצב שיוכל גם לשלוט בענייני העולם. נקודת המוצא של יעקב היא, המטען הרוחני רב העוצמה של לימוד התורה, והיא זו שנתנה לו את הכוחות גם להתמצא ולהצליח בענייני העולם.
טעינה מלאה
בסופו של דבר, יעקב אכן נבחר להיות היורש הרוחני וממשיך דרכם של יעקב ויצחק. מכאן, כי שורש רוחני גבוה או כישורים נעלים, אינם מספיקים. כדי למלא כראוי את התפקיד המוטל על כל אחד ואחת מאיתנו, נדרש מאמץ מיוחד. כדי לצאת ולהפיץ קדושה בעולם, עלינו לייחד זמן ומאמץ למילוי עצמי בתורה ובתוכן רוחני (כפי שעשה יעקב אבינו). רק כך נוכל להשפיע אור וטוב על הזולת.