מדוע בירך משה לפני מותו?
'וזאת הברכה' היא הפרשה האחרונה בספר 'דברים', החותמת את חמישה חומשי תורה. אנו ניצבים קרוב מאוד לשעת מותו של משה רבנו, והדבר האחרון שבוחר משה לעשות לפני מותו, הוא לברך את ישראל.
מדוע בחר משה לברך את ישראל דווקא כאן?
היה אפשר לומר שזו הייתה החלטה שרירותית, שכן בכל זמן שהיה משה מברך את ישראל, ניתן לשאול מדוע עשה זאת דווקא עכשיו. אמנם נראה שהעיתוי מכוון ומדויק ולא שרירותי, שהרי מפורש בתורה: "אשר ברך משה… לפני מותו", כך שהתורה מדגישה את מועד הברכות - לפני מותו של משה.
אם כן, יש להבין מדוע בירך משה את ישראל דווקא עכשיו?
במעלות הזִקנה
להבהרת הדברים יש להקדים, כי ככל שאדם צעיר יותר, כך הוא קשור יותר לגשמיות ולחומר. אדם צעיר, הוא בעל כוחות חזקים, ושאיפות רבות ורצונות חומריים רבים, כמו - כסף, קריירה, כבוד ועוד. בצעירותו, האדם הוא גם בעל תאוות גדולות יותר, והחומר מושך אותו ונדמה לו כמרכז הווייתו.
ככל שאדם מתבגר, כוחותיו החומריים נחלשים ותאוותיו דועכות, הוא מצליח יותר לכוון לדברים רוחניים ולהשגות נעלות. עם היחלשות הגוף, האדם מבין יותר ויותר את מעלת הרוח על פני החומר, ומצליח להבחין בזמניוּת העולם הזה הגשמי, מול נצחיוּת הרוח. במצב כזה, שכלו של האדם גובר, והוא מגיע להשגות השכליות הנעלות ביותר.
לכן, לברכה שלפני המוות, יש כוח מיוחד. זוהי ברכה הבאה מפיו של אדם שנמצא ברמה שכלית גבוהה ביותר, ומתוך כך עולה בו הרצון לברך דווקא עכשיו. כך אמר יצחק לעשו, כשרצה לברך אותו: "בעבור תְּבָרֶכְךָ נפשי בטרם אמות"1, וכך ציטטה רבקה את יצחק בדבריה ליעקב: "וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה', לִפְנֵי מותי"2. כך גם אמר אליהו לאלישע: "שְׁאַל מה אעשה לָּךְ בטרם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ"3, וכן בעוד מקומות רבים בתורה ובדברי חז"ל.
חיזוק אחרי התוכחות
סיבה נוספת שהביאה את משה לברך את בני ישראל דווקא כעת, היא בעקבות התוכחות הרבות והעונשים הרבים שאמר להם בפרשיות 'כי-תבוא' ו'ניצבים', וב'שירת האזינו'.
ייעוד העונשים הוא לחזק את עם ישראל בדבֵיקות בה'. ואולם לדרך זאת יש גם צד מזיק. כאשר ישראל רואים אלו תוכחות קשות מוכיח אותם משה, ואלו עונשים כבדים עלולים לבוא עליהם, הדבר עלול להביא לידי ייאוש, וכתוצאה מכך לכניעה ליצר. יש חשש שאדם יאמר לעצמו - אין לי סיכוי להתגבר על תאוותי ויצרי, ובכל מקרה אני כישלון ועתיד להיענש בחומרה רבה. אם כן, לפחות אהנה מן החטא. וכך הוא מפסיד את כל עולמו.
לכך פָּתח הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל, פֶּתַח לחזור אליו בכל עת באמצעות התשובה. וזו גם הסיבה לכך שמשה נפרד מישראל בברכות, כדי להותיר להם תקווה, ולחזק בהם את התודעה שבכל מצב יש בידם את היכולת לשוב אל ה' בלב שלם.