ב"ה • פרשת וירא • כ׳ בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 10/10 לפרשה
ייחודי בחייו וייחודי במותו
"וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ו'

מדוע נעלם מקום קבורתו של משה?

במשך הדורות, התפשט בקהילות ישראל המנהג לעלות לקברי אבות ולקברי צדיקים ולהתפלל בהם, והדבר נחשב דרך מקובלת כדי להתחזק בקיום המצוות ובעבודת ה'. מנהג זה מוּכָּר במערת המכפלה, בקבר יוסף, בקבר הרשב"י במירון, ועוד1.

אמנם לגבי משה, מדגישה התורה - "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"2.

ונשאלת השאלה:

מדוע נעלם מקום קבורתו של משה? הרי כמה נחמה יכול היה מקום קבורתו של משה לספּק לישראל, אחרי מות הרועה אשר הוציאם ממצרים! איזה מקום להתעלות ולהתרוממות יכול היה להיות המקום הזה, אילו רק ידענו היכן הוא!

כדי שלא יתבזה

יש להציע שלוש סיבות לדבר, שכל אחת מהן רמוזה בפסוקים.

הסיבה הראשונה היא, כדי שלא יתבזה מקום קבורתו בזמן שיישבו ישראל בגלות, וארץ ישראל תיכבש בידי זרים, כפי שעשו הישמעאלים למערת-המכפלה שהקימו עליה מסגד למוסלמים, וכן בעוד מקומות רבים. ברור הדבר, שאם על מערת המכפלה הקימו המוסלמים מסגד, הרי כל שכן שהיו עושים זאת על קברו של משה רבנו, אדון הנביאים, ומחללים את קדושת המקום, וחמור מכך, בתקופה שהנוצרים (שהם עובדי עבודה זרה) שלטו בארץ ישראל, היו עלולים להקים שם, חלילה, בית עבודה זרה. ולכן, חסד עשה הקדוש-ברוך-הוא עם משה, שלא יתבזה כך מקום קבורתו.

כמו כן, במילים " מוּל בֵּית פְּעוֹר"3 נרמז, שבניגוד לפעור, שהיה אדם ואחרי מותו עשו ממנו אלוה, מקום קבורתו של משה לא נודע, כדי שאנשים תועים לא יעשו ממנו אלוה, חלילה וחס, וכדי שקברו לא יהפוך למקום עבודה זרה, חס ושלום.

הסיבה השנייה היא, לכבודו של משה וכדי שלא יתבזה גופו. שלא יראה אדם את גופו של משה אדון-הנביאים מוטל ללא רוח-חיים, ויאמר בזלזול - איה חכמתך ונבואתך?! איה כבודך ומעלתך?! זה-עתה היה משה מנהיגם של ישראל, וכעת יכול כל אדם לבזות את גופו, חלילה. כדי למנוע ממשה ביזיון זה, הקדוש-ברוך-הוא בעצמו קבַר אותו, ולא גילה את מקום קבורתו. הסבר זה נרמז במילים: " וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי"4. כלומר, קבר אותו בגֵאוּת ובכבוד ולא בביזיון.

אב בתורה ואב בנבואה

הסיבה השלישית והאחרונה, נוגעת לכל מהלך חייו של משה. כבר בחייו היה משה נבדל משאר בני האדם, חציו אדם וחציו מלאך5. עוד בחייו הוא זכה לנבואה פנים-אל-פנים6, עוד בחייו קָרַן עור פניו7, ובני ישראל יָרְאוּ מלגשת אליו8. לכן גם מותו ומקום קבורתו נבדלו משאר בני האדם, כדי להעיד על מדרגתו הגדולה ונבואתו. הסבר זה נרמז במילות הפסוק: "בארץ מואב"9 - על שהיה משה רבנו אב בתורה ואב בנבואה.


  1. ראה תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז עמוד א'. שם, דף כ"ג עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד ב'. פירוש רש”י לבמדבר, פרק י”ג, פסוק כ”ב (דיבור-המתחיל “ויבוא עד חברון”). ספר הזוהר, חלק ב', דף ט"ז עמוד ב'. שם, חלק ג', עמודים ע' - ע"א. ספר חסידים, סימן ת"נ. ↩

  2. דברים, פרק ל”ד, פסוק ו’. ↩

  3. שם, שם. ↩

  4. שם. ↩

  5. מדרש רבה, דברים, פרשה י”א, פסוק ד’. ↩

  6. דברים, פרק ל”ד, פסוק י’. ↩

  7. שמות, פרק ל”ד, פסוק כ”ט. ↩

  8. שם, פסוק ל’. ↩

  9. דברים, פרק ל”ד, פסוק ו’. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
תוכחות, חיזוק ותשובה
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
2/10
היכונו לקבלת השפע
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
3/10
השבט שזכה לברכת החיים
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ו'
4/10
גם שמעון מבורך
"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ז'
5/10
מארג השבחים של שבט לוי
"הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ט'
6/10
הברכה להתמדת הברכות
"וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ג
7/10
שפע ללא קנאה
"וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו"
דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
8/10
המחלוקת על שמונת הפסוקים
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
9/10
המוות והשלימות
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
1/10
תוכחות, חיזוק ותשובה
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
2/10
היכונו לקבלת השפע
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
3/10
השבט שזכה לברכת החיים
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ו'
4/10
גם שמעון מבורך
"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ז'
5/10
מארג השבחים של שבט לוי
"הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ט'
6/10
הברכה להתמדת הברכות
"וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ג
7/10
שפע ללא קנאה
"וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו"
דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
8/10
המחלוקת על שמונת הפסוקים
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
9/10
המוות והשלימות
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].