מדוע נעלם מקום קבורתו של משה?
במשך הדורות, התפשט בקהילות ישראל המנהג לעלות לקברי אבות ולקברי צדיקים ולהתפלל בהם, והדבר נחשב דרך מקובלת כדי להתחזק בקיום המצוות ובעבודת ה'. מנהג זה מוּכָּר במערת המכפלה, בקבר יוסף, בקבר הרשב"י במירון, ועוד1.
אמנם לגבי משה, מדגישה התורה - "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"2.
ונשאלת השאלה:
מדוע נעלם מקום קבורתו של משה? הרי כמה נחמה יכול היה מקום קבורתו של משה לספּק לישראל, אחרי מות הרועה אשר הוציאם ממצרים! איזה מקום להתעלות ולהתרוממות יכול היה להיות המקום הזה, אילו רק ידענו היכן הוא!
כדי שלא יתבזה
יש להציע שלוש סיבות לדבר, שכל אחת מהן רמוזה בפסוקים.
הסיבה הראשונה היא, כדי שלא יתבזה מקום קבורתו בזמן שיישבו ישראל בגלות, וארץ ישראל תיכבש בידי זרים, כפי שעשו הישמעאלים למערת-המכפלה שהקימו עליה מסגד למוסלמים, וכן בעוד מקומות רבים. ברור הדבר, שאם על מערת המכפלה הקימו המוסלמים מסגד, הרי כל שכן שהיו עושים זאת על קברו של משה רבנו, אדון הנביאים, ומחללים את קדושת המקום, וחמור מכך, בתקופה שהנוצרים (שהם עובדי עבודה זרה) שלטו בארץ ישראל, היו עלולים להקים שם, חלילה, בית עבודה זרה. ולכן, חסד עשה הקדוש-ברוך-הוא עם משה, שלא יתבזה כך מקום קבורתו.
כמו כן, במילים " מוּל בֵּית פְּעוֹר"3 נרמז, שבניגוד לפעור, שהיה אדם ואחרי מותו עשו ממנו אלוה, מקום קבורתו של משה לא נודע, כדי שאנשים תועים לא יעשו ממנו אלוה, חלילה וחס, וכדי שקברו לא יהפוך למקום עבודה זרה, חס ושלום.
הסיבה השנייה היא, לכבודו של משה וכדי שלא יתבזה גופו. שלא יראה אדם את גופו של משה אדון-הנביאים מוטל ללא רוח-חיים, ויאמר בזלזול - איה חכמתך ונבואתך?! איה כבודך ומעלתך?! זה-עתה היה משה מנהיגם של ישראל, וכעת יכול כל אדם לבזות את גופו, חלילה. כדי למנוע ממשה ביזיון זה, הקדוש-ברוך-הוא בעצמו קבַר אותו, ולא גילה את מקום קבורתו. הסבר זה נרמז במילים: " וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי"4. כלומר, קבר אותו בגֵאוּת ובכבוד ולא בביזיון.
אב בתורה ואב בנבואה
הסיבה השלישית והאחרונה, נוגעת לכל מהלך חייו של משה. כבר בחייו היה משה נבדל משאר בני האדם, חציו אדם וחציו מלאך5. עוד בחייו הוא זכה לנבואה פנים-אל-פנים6, עוד בחייו קָרַן עור פניו7, ובני ישראל יָרְאוּ מלגשת אליו8. לכן גם מותו ומקום קבורתו נבדלו משאר בני האדם, כדי להעיד על מדרגתו הגדולה ונבואתו. הסבר זה נרמז במילות הפסוק: "בארץ מואב"9 - על שהיה משה רבנו אב בתורה ואב בנבואה.
ראה תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז עמוד א'. שם, דף כ"ג עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד עמוד ב'. פירוש רש”י לבמדבר, פרק י”ג, פסוק כ”ב (דיבור-המתחיל “ויבוא עד חברון”). ספר הזוהר, חלק ב', דף ט"ז עמוד ב'. שם, חלק ג', עמודים ע' - ע"א. ספר חסידים, סימן ת"נ. ↩
דברים, פרק ל”ד, פסוק ו’. ↩
שם, שם. ↩
שם. ↩
מדרש רבה, דברים, פרשה י”א, פסוק ד’. ↩
דברים, פרק ל”ד, פסוק י’. ↩
שמות, פרק ל”ד, פסוק כ”ט. ↩
שם, פסוק ל’. ↩
דברים, פרק ל”ד, פסוק ו’. ↩