דרשה
לשבת

למה נכפלו התשובה וההבטחה?

בפרשתנו מתאר משה רבנו לעם ישראל, את שעתיד לקרות להם בגלותם. שם, אחרי הצרות שיעברו עליהם, ייזכרו בני ישראל בקדוש-ברוך-הוא ובברית אשר כרת אִתָּם, ויבינו כי הסיבה לכל הקשיים שפקדו אותם מאז ועד עתה, היא עזיבת הברית הזאת.

ואז, אומר להם משה, ישוב העם בתשובה שלימה, וישמע בקול מצוות ה', ובעקבות זאת, ה' יתברך ישיב את העם מכל העמים ויקבץ את כולם, אפילו מקצה השמים, בחזרה לארץ ישראל.

ויש להבין:

מדוע הפסוק חוזר על עצמו בתיאור תשובתם של בני ישראל? מפני מה הוא מתחיל ב"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ", ואחר-כך חוזר ואומר " וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ" בעוד שלכאורה אין הבדל בין שתי האמירות?

כפילות דומה, אנו מוצאים גם בהבטחת ה' יתברך לעם ישראל¹:

תחילה נאמר: "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ", ושוב נאמר: "וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ וגו'". וגם כאן נשאלת השאלה: מהי הסיבה לכפילות?

הכתוב מדבר על האנוסים

תירוץ שאלה זו, מבאר האברבנאל על-פי המציאות של זמנו.

כידוע, האברבנאל² חי בזמן גירוש ספרד, ואף כיהן כ'שר האוצר' בחצר המלך פרדיננד. עם גזירת הגירוש, החליט האברבנאל לעזוב את ספרד יחד עם יהודים רבים, לטובת חיים יהודיים מלאים, במדינות אחרות שהיו חופשיות. אך יהודים רבים³ התקשו לעזוב את מולדתם ורכושם בספרד, והסכימו להתנצר למראית עין. יהודים אלה, נקראו 'אנוסים'.

על שתי קבוצות אלה מדברת כאן התורה, מסביר האברבנאל.

הקבוצה הראשונה, לא יכולה לקיים מצוות בגלוי, והיא נאלצת לשאת את אמונתה בסתר. עליה אומרת התורה: "והשבות אל לבבך". כלומר, אמונת ה' וקיום הברית יִשָׁמְרוּ בלבבם, על אף חוסר יכולתם להראות זאת כלפי חוץ.

ואילו על הקבוצה השנייה נאמר: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ וגו'". יהודים אלה יקיימו את כל מצוות ה' בגאון ובפרהסיה.

העם כולו ייגאל

זה גם ההסבר להבדל בפסוקים הבאים:

על הקבוצה הראשונה, השומרת את מצוות התורה בסבל ובדחק, נאמר: "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ". הם נמצאים בקשיים ובשביה, ומשם יפדה אותם ה' ברחמיו.

לא כן הקבוצה השנייה החיה ברווחה, אך מעורבת בין הגויים ונוהגת כמעשיהם, עליה מבטיחה התורה: לא מפני השביה, אלא מן ההתבוללות "מכל העמים אשר הפיצך".

וכך יקובץ העם כולו, אחד-אחד, אף "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ"⁴!

1. דברים, פרק ל’, פסוק ג’. ↩

2. ראה בהקדמתו לפירוש ספר מלכים. ↩

3. ראה עוד עליהם, בפירוש האברבנאל לישעיהו, פרק מ”ג. ↩

4. פרק ל’, פסוק ד’. ↩