דרשה
לשבת

למה נכרתו שתי בריתות?

במעמד הר סיני, הקדוש-ברוך-הוא כרת ברית עִם ישראל. באותה שעה, עמדו כל ישראל למרגלות ההר, ואמרו פה אחד "נעשה ונשמע"¹. בפרשתנו, הקדוש-ברוך-הוא כורת עִם ישראל ברית שנייה.

ונשאלת השאלה:

לשם-מה יש צורך בברית נוספת? האם הברית שכרת הקדוש-ברוך-הוא עִם ישראל בחורב לא מספיקה? וכי לא די בכך שקיבלו עליהם עול תורה ומצוות?

תיקון הברית הראשונה

יש להציע שני פירושים לדבר.

הפירוש הראשון הוא, שאכן הברית שכרת עִמנו הקדוש-ברוך-הוא בחורב, לא הספיקה. הרי מיד אחרי שהתחייבו ישראל לשמוע בקול ה', הם חטאו בחטא העגל. לאחר מכן, הם חטאו בחטא המרגלים, בעוון בעל-פעור ובחטאים רבים נוספים. הדור שעמד למרגלות הר סיני לא עמד בהתחייבותו, ולכן בניהם נדרשו לשוב ולכרות עם הקדוש-ברוך-הוא ברית נוספת.

הפרשה הקודמת, פרשת כי-תבוא, מסתיימת בהקדמה לברית שבפרשתנו. "אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה… הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם"². כלומר, הרי ראיתם אלו מופתים הקדוש-ברוך-הוא עשה עִמכם. "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"³. פסוק זה נאמר בתמיהה. כלומר, האם לא נתן לכם ה' עיניים ואוזניים כדי לראות ולשמוע את המופתים הללו?! ובכל זאת חטאתֶם.

"וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה, וַנַּכֵּם… וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת"⁴ - מאחר שכבר התחלתם במלאכת כיבוש הארץ, עליכם להיות זריזים בקיום המצוות - שלא כאבותיכם, כדי שה' יהיה בעזרכם. ולשם כך, עליכם לכרות ברית נוספת.

נתינה מותנית

פירוש נוסף הוא, ששתי הבריתות נכרתו על דברים שונים. ביציאת מצרים הקדוש-ברוך-הוא הציל אותנו מיד המצרים, וקנה אותנו בגופנו להיות לו לעבדים. במעמד הר סיני, השלים הקדוש-ברוך-הוא את נפשנו בתורה האלוקית, ושם השתעבדנו לו בנפשנו ובאמונתנו, להאמין בה' ולקיים את מצוותיו. על הדברים הללו, נכרתה הברית הראשונה.

כעת מתקיימת ברית נוספת, כדי שנזכה לרשת את הארץ. לא בתורת מתנה ניתנה לנו הארץ, אלא בתורת הלוואה, ואנו התחייבנו לשבת בארץ ולקיים את המצוות התלויות בה - ביכורים, תרומות ומעשרות, כעין פירעון ותשלום לאדון הארץ.

רק בזכות העמידה בברית שכרתנו עם הקדוש-ברוך-הוא בכניסה לארץ, נזכה לשבת עליה בשקט ובשלווה ואין מחריד.

1. שמות, פרק כ”ד, פסוק ז’. ↩

2. דברים, פרק כ”ט, פסוקים א’ - ב’. ↩

3. שם, פסוק ג’. ↩

4. שם, פסוקים ו’ - ח’. ↩