דרשה
לשבת

ברית אבות מחייבת בנים?!

פרשתנו עוסקת בברית שכרת הקדוש-ברוך-הוא עִם עַם ישראל ערב הכניסה לארץ. בדברי הברית, אומר הקדוש-ברוך-הוא: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם, אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם"¹. לא רק האנשים שנכחו במעמד הברית מחויבים בה, אלא גם בניהם אחריהם לדורי דורות.

ונשאלת השאלה:

כיצד ייתכן שברית שכרתו האבות, תחייב גם את בניהם אחריהם, שנים רבות לאחר מכן? וכי בגלל שהאב התחייב, המחויבות חלה גם על הבן?! הרי הבן הוא אדם בפני עצמו!

עבדים בגוף ובנפש

ההסבר הוא, שאכן התחייבות של פלוני לעשות משהו עבור אלמוני, אינה עוברת לבניו אחריו, אבל חוב ממוני כן עובר. אדם שלווה כסף ומת, יורשיו מחויבים להחזיר את ההלוואה.

כאשר הקדוש-ברוך-הוא הוציא אותנו ממצרים, הוא הציל אותנו מהמצרים, ובכך קנה אותנו בגופנו להיות לו לעבדים, ככתוב - "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' א-ֱלֹהֵיכֶם"². גם בנפשנו זכה הקדוש-ברוך-הוא בעבור שהשלים אותנו שלימות נפשית במתן תורתו הקדושה, וברית זו נכרתה בדם שזרק עלינו - "כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר"³.

כמו עבד כנעני שעבדותו עוברת לִבְנוֹ, כך גם אנו משועבדים לקדוש-ברוך-הוא לדורות, כעבדים כנענים וכושים, כפי שנרמז בדברי הנביא⁴: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

ברית מחייבת

הברית שכרתנו עם הקדוש-ברוך-הוא אינה רק כברית אוהבים שכורתים זה עם זה ברית אהבה ונאמנות, אלא ברית שהיא שבועה וחוב שלנו כלפי הקדוש-ברוך-הוא להיות משועבדים לו. זהו שדרשו חכמינו זיכרונם לברכה⁵: "ולא אִתכם לבדכם, אלא אף הדורות העתידין לבוא, היו שם באותה שעה". כלומר, אף הדורות העתידים לבוא, מחויבים בברית זו.

1. דברים, פרק כ”ט, פסוקים י”ג - י”ד. ↩

2. ויקרא, פרק כ”ה, פסוק נ”ה. ↩

3. ויקרא, פרק י”ז, פסוק י”א. ↩

4. עמוס, פרק ט’, פסוק ז’. ↩

5. מדרש תנחומא, פרשת ניצבים, סימן ג’. ↩