דרשה
לשבת

"המצוה הזאת' - איזו?

בפרשתנו מסופר כיצד משה רבנו מדגיש את חשיבות 'המצוה אשר אנכי מְצַוְּךָ היום', וכיצד היא קרובה לכל אדם וקלה להשגה, כי היא לא נמצאת בשמיים, ולא מעבר לים.

חז"ל מפרשים, שהכוונה בפסוקים אלו היא לכל התורה כולה. משה מבקש להדגיש שהתורה כולה קרובה לקיום, לכל אדם, בכל מקום, "בפיך ובלבבך לעשותו".

מה מיוחד בתשובה?

פירוש זה, מתאים לדרשות דומות של חז"ל בכמה מקומות¹.

ואולם לפי הפשט, לא מדובר על כל מצוות התורה, אלא על מצוה אחת - "המצוה הזאת… אשר אָנֹכִי מְצַוְּךָ היום".

ועל-פי פשוטו של מקרא, מדובר על המִצְוָה בה מדובר בפסוקים הקודמים, מִצְוַת התשובה, כנאמר²: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱל-ֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".

וזו המִצְוָה שכלפיה משה רבנו מדגיש שאינה "נִפְלֵאת" ואינה "רחוקה".

וצריך להבין:

מה אכן מיוחד במִצְוַת התשובה, שדווקא בה יש לפרט ולהדגיש כל-כך שהיא קרובה מאוד "בפיך ובלבבך לעשותו"? וכי אין מצוות שקשה יותר לעשותן או לקיימן ושהדגשתן אולי יותר נחוצה?

הבטחת הגאולה

ויש לבאר, שההדגשה לא באה בעקבות קושי בקיום המִצְוָה, אלא בשל גודל השכר.

הכוונה היא, להדגיש עד כמה גדול שכר מצוה זו, וכפי שנאמר בפסוקים הקודמים³, כי בזכות שבני ישראל יקיימו "וְשַׁבְתָּ עד ה' אלוקיך", יקיים הקדוש-ברוך-הוא "ושב ה' אלוקיך את שבותך". בזכות מִצְוַת התשובה, נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, כפסק הרמב"ם⁴: "הבטיחה תורה, שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן - ומיד הן נגאלין!"

מאחר שמדובר בשכר גדול כל-כך, היה מן הראוי שהמִצְוָה הזו תהיה בשמיים, וגם אז היה כדאי ומשתלם לשלוח מישהו שיעלה הַשָּׁמַיְמָה ויקחהָ לנו, או שתהיה מעבר לים, ונצטרך לשלוח מישהו אל עבר הים.

ועם זאת, למעשה הדרך להבאת הגאולה, פשוטה וקרובה מאוד לכל אחד ואחת - "בפיך ובלבבך לעשותו"!

1. ראה - דברים, פרק ח’, פסוק א’. ↩

2. פרק ל’, פסוק ב’. ↩

3. פרק ל’, פסוקים א’-ה’. ↩

4. משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ז’, הלכה ה’. ↩