סדר מכוון
בפרשת "מקץ" התורה מספרת, בין היתר, על עלייתו של יוסף לגדולה והפיכתו לשליט על כל ארץ מצרים. נושא נוסף המופיע בפרשה הוא נישואי יוסף לאסנת בת פוטיפר, והולדת שני בניו מנשה ואפרים.
אולם סדר הדברים תמוה מאוד: תחילה התורה מספרת שפרעה גידל את יוסף, לאחר מכן מסופר על נישואי יוסף ואסנת, אחר כך התורה חוזרת לספר על הדרך שבה כלכל יוסף את מצרים, ורק לאחר מכן מסופר על לידת מנשה ואפרים.
לכאורה עדיף לא לערב בין שני הנושאים, אלא לספר על הנהגת יוסף את מצרים בנפרד, ואת הסיפור על משפחתו, נישואיו והולדת ילדיו לכתוב בנפרד. אם כן, מדוע הסיפורים באים כאן בערבוביה תמוהה?
הגדולה והנישואין
פרעה היה מלך חכם. הוא הבין שמינוי של עבד עברי צעיר למושל מצרים, הוא מינוי בעייתי שעלול לגרור התנגדות בעם המצרי. לכן פרעה שינה את שמו של יוסף לשם המצרי "צפנת פענח"1, וגם השיא לו אישה מיוחסת מבנות מצרים. משום כך, סיפור נישואיו של יוסף הוא לא נושא בפני עצמו אלא חלק בלתי נפרד מסיפור עלייתו לגדולה.
בהמשך, התורה מספרת כיצד דברי יוסף התקיימו, ומצרים זכתה לשבע שנות שובע ושפע גדול - "ותעש הארץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לקמצים"2, כלומר, מלוא קומץ שיבולים בקנה אחד, המהווה שובע גדול במיוחד3. לאחר מכן התורה מספרת על חוכמתו של יוסף, שאת התבואה שגדלה בסמוך לערים שמר במחסנים בכל עיר ועיר בשווה, ואילו את התבואה שגדלה רחוק מן הערים, צבר לאוצרו של פרעה, כדי לפרנס בה בעתיד את העמים הגָרים סביבות מצרים ולהעשיר את קופת המדינה.
מה שחשוב באמת
רק לאחר השלמת סיפור גדולתו וחוכמתו של יוסף, מספרת התורה על הולדתם של מנשה ואפרים. ללמדנו, כי למרות שיוסף גדל בין המִצרים והיה טרוד כל היום בניהול כלכלת מצרים, מה שבאמת היה חשוב לו - היו השורשים שלו מבית אביו, דבר שמתבטא בשמות שהוא מעניק לבניו.
בשמותיהם של מנשה ואפרים, יוסף מקיים את דברי המשנה "חייב אדם לברך על הרעה, כשם שהוא מברך על הטובה"4. "ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה - כי נַשַּׁנִי אלוקים את כל עמלי, ואת כל בית אבי"5. יוסף מודה על הטובה שעשה עמו הקדוש-ברוך-הוא שהשכיח ממנו את העמל שהיה מנת חלקו בימיו כעבד, ובאותה נשימה הוא מזכיר את צערו על כך שנפרד מבית אביו.
זו כוונת יוסף גם בקריאת שמו של אפרים על שם "כי הִפְרַנִי אלוקים בארץ עָנְיִי"6. יוסף מודה לקב"ה שעשה אִתו חסד גדול, אבל שב ומזכיר את מה שבאמת חשוב לו, ונותן ביטוי לצערו על כך שכל זה קורה "בארץ עניי", ולא בארץ מולדתו ובבית אביו.