מטרת העלילות
אחי יוסף ירדו למצרים כדי להביא אוכל למשפחותיהם הרעבות בארץ כנען. יוסף זיהה את אחיו, ובשלב זה אינו לא רצה שגם הם יזהו אותו. משום כך הוא התנכר אליהם, לפני שיספיקו להתבונן בו לעומק ולזהוֹת שזהו אחיהם הצעיר.
במבט ראשון, הדבר תמוה: למה באמת יוסף ניצל את מעמדו ואת העובדה שאחיו לא מזהים אותו, כדי להתעלל בהם ולהעליל עליהם עלילות שווא? האם יוסף רצה לנקום או לנטור, חס ושלום? הרי מאוחר יותר הוא עצמו הצהיר כי "אלוקים חֲשָׁבָהּ לטובה"1, ואין לו - ליוסף - שום סיבה לכעוס!
חשש מתגובת המצרים
יוסף רצה להיטיב לאחיו ולמשפחתו, אך הוא נאלץ לעשות זאת בעורמה. אילו יוסף היה מיטיב לאחיו בגלוי, הדבר היה עלול לסכן את מעמדו כ'משנה למלך' במצרים. המצריים יאמרו: הנה נחשפות הפנים האמיתיות של העבד העברי שהפך למושל, והוא מעדיף את אחיו הכנענים על פני העם המצרי. ומה יקרה אם תפרוץ מלחמה בין מצרים לכנען - האם יוסף יבגוד במצרים ויתייצב לצד כנען?
לכן רצה יוסף שכל בני משפחתו יֵרדו לגור בארץ מצרים, שם הוא יוכל להיטיב איתם מבלי שייחשד כבוגד. אולם, בשעה זו יוסף לא ידע מה יחסם של אחיו כלפיו. הוא חשש שמא הם עדיין שונאים אותו, וברגע שתהיה להם הזדמנות, הם שוב "יתנכלו אותו להמיתו"2. לכן יוסף בדק תחילה מה הרגשות של אחיו כלפיו, ורק לאחר שנוכח לדעת שאחיו מתחרטים על מעשיהם כלפיו3, הרגיש בטוח לחשוף את זהותו בפניהם.
תיקון וכפרה
הסבר נוסף להתנהגות של יוסף בשלב זה של הסיפור הוא, שיוסף נהג באחיו 'מידה כנגד מידה'. דינו של "גונב איש וּמְכָרוֹ"4 הוא מוות, אך יוסף ידע שמכירתו לא הייתה פרי מחשבת בשר ודם, אלא השגחה פרטית מלמעלה - "כי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אלוקים לפניכם"5. מכאן שחטאם של האחים לא היה בעצם המכירה, אלא במחשבתם הרעה שחשבו עליו. לכן גם יוסף לא הרע לאחיו בפועל, אלא גרם להם צער במחשבתם, וכל פעולותיו היו על מנת שיזכו לתיקון ולכפרה.
האחים חשדו שיוסף הלך רכיל, והביא את דיבתם רעה אל אביהם - כנגד זה יוסף העליל עליהם שהם מרגלים. האחים זרקו את יוסף לבור - כנגד זה הוא אסר את שמעון לעיניהם6. האחים מכרו את יוסף לעבד - כנגד זה הוא רצה לקחת לעבד את בנימין שעיני כל האחים היו נשואות אליו להשיבו אל אביו.
אך, כאמור, למרות כל האיומים והעלילות, יוסף לא גרם לאחיו שום רע, חלילה. הוא רק נקט פעולות שנועדו לתקן את חטאם בעודם בעולם הזה.