ייחודו של בנימין
בדבריו אל אחיו, אומר להם יוסף: "והנה עיניכם רואות, ועיני אחי בנימין, כי פי המדַבר אליכם"1. ונשאלת השאלה: מדוע יוסף מזכיר כאן את בנימין בנפרד משאר האחים?
בהמשך, לפני שהאחים יוצאים לדרך כדי לשוב אל יעקב אביהם, מספרת התורה: "ויעשו כן בני ישראל, ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה, ויתן להם צֵדה לדרך"2. וכאן יש להבין: מה משמעות העובדה שהעגלות שיוסף נתן לאחיו, ניתנו על פי הוראה של פרעה?
מאמצי שכנוע
יוסף מעוניין לשכנע את אביו לרדת אליו למצרים, וזה יקרה רק אם יעקב יאמין ללא פקפוק שה'משנה למלך מצרים' המזמין אותו אליו, הוא אכן יוסף בנו, שככל הידוע לו מת לפני שנים רבות. בנוסף, יעקב עשוי לטעון - למה שאני ארד למצרים? עדיף שיוסף יעלה אליי לארץ כנען וישוב לחיק משפחתו!
לכן שולח יוסף לאביו, באמצעות אחיו, את המסר הבא: "שָׂמַנִי אלוקים לאדון לכל מצרים"3. האלוקים הוא שעשה אותי לאדון על מצרים, ואין אפשרות שאעזוב את תפקידי ואשוב לארץ כנען. לכן: "רדה אלַי אל תעמוד", שכן מחכות לנו עוד חמש שנות רעב, ורק אם תבואו אתה וכל בני המשפחה לגור כאן במצרים, ולא תישארו במקומכם - תינצלו ממוות ברעב.
בכך לא די. יוסף פונה גם לאחים בבקשה ליטול חלק במאמץ לשכנע את יעקב לרדת למצרים, ואומר להם כי עיניהם רואות שהמדַבר אליהם הוא אכן יוסף אחיהם, ומכיוון שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, לכן, עליהם להתבונן בו היטב, ולזהות שאכן מדובר ביוסף ללא ספק. מבין האחים, בנימין שהוא אחיו בן אִמו, גדל צמוד אליו ודמותו חקוקה היטב בזיכרונו, בוודאי יזהה אותו בוודאות. לכן יוסף פירט והדגיש: א. "עיניכם הרואות". ב. "עיני אחי בנימין"4.
במצוות המלך
כשפרעה שומע שמשפחתו של יוסף יורדת למצרים, הוא רוצה לראות מי הוא האב שהוליד בן חכם כמו יוסף. לכן הוא שולח לו עגלות. העגלות האלו אינן עגלות רגילות אלא חלק מכלי המלחמה של פרעה. כנאמר5: "משבית מלחמות עד קצה הארץ, קשת ישבר וקיצץ חנית, עגלות ישרוף באש".
לכן, גם פרעה השתתף במאמצים לשכנע את יעקב להאמין שיוסף במצרים ולבוא אליו. כשיעקב יראה את עגלות המלחמה של פרעה מגיעות לשאת אותו למצרים, הוא יבין שהסיפור אמיתי, וישתכנע לרדת למצרים, שכן אלו הן עגלות שעושים בהן שימוש אך ורק על פי ציווי מפורש של פרעה מלך מצרים, ולא ניתן להוציאן ממצרים ללא רשותו.