משמעות השליחות
יעקב יורד למצרים, ולקראת הגעתו הוא שולח את יהודה אל יוסף - "להורות לפניו גושנה"1, כלומר, לבקש מיוסף שיכין להם מקום בארץ גושן. והכתוב ממשיך ומסכם: "ויבואו ארצה גושן".
לפי פשוטו, יעקב לא ממתין לאישור או הודעה מיוסף שהם אכן יכולים להגיע לגושן, אלא מגיע ישירות לגושן.
ויש להבין: מדוע מצד אחד יעקב שלח את יהודה להודיע ליוסף ולבקש ממנו להכין להם את ארץ גושן, אך מצד שני יעקב ובניו לא המתינו לאישור מיוסף על כך - אלא התיישבו בגושן מיד?
התיישבות מהירה
בנוסף, קודם לכן אמר יוסף לאחיו - "מהרו ועלו אל אבי, ואמרתם אליו, כה אמר בנך יוסף, שָׂמַנִי א-לֹהים לאדון לכל מצרים, רדה אלַי, אל תעמוד. וישבת בארץ גושן, והיית קרוב אלַי…"2. מדברי יוסף אלה עולה שהוא זה שאמר לאביו מלכתחילה להגיע לארץ גושן. ואם כן, אין זה פלא שיעקב שומע לדברי בנו יוסף ואכן יורד מיד לארץ גושן.
אלא שאם כן, נשאלת השאלה בכיוון השני, מהי משמעות הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו, אל יוסף, להורות לפניו גושנה"? האם יעקב שלח את יהודה לשליחות מיותרת?
לכן יש לפרש, שהשליחות של יהודה הייתה למטרה אחרת - לבקש מיוסף שהוא עצמו יגיע לארץ גושן, כדי לפגוש את אביו מיד עם בואו למקום.
לא להתבלבל
יוסף הורה לאחיו לומר ליעקב: "שָׂמַנִי אלוקים לאדון לכל מצרים". כאשר האחים הגיעו ליעקב וניסו לשכנע אותו שיוסף בנו אכן חי, הם בוודאי תיארו בהרחבה את גדולתו ואת עושרו ואת היותו מושל על כל ארץ מצרים, כפי שיוסף ציווה אותם.
אך יעקב עוצר אותם בעיצומו של התיאור. "ויאמר ישראל, רב עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות"3. יעקב בעצם אומר לבניו - התיאורים שלכם על גדולתו של יוסף, בכלל לא מעניינים אותי. מבחינתי, העיקר שהוא חי. וזו גם הסיבה שבגללה יעקב מבקש מיהודה שיוסף יקדים ויזדרז להגיע לארץ גושן כדי להיפגש אִתו ללא דיחוי.
גם כאשר יוסף מגיע במרכבתו לגושן, יעקב אומר לו: "אמותה הפעם, אחרי ראותי את פניך, כי עודך חי"4. מה שחשוב בעֵינַי איננו כל העושר והכבוד שלך, אלא העיקר הוא שאתה חי.
והמסר ברור: אין להתבלבל מדברים חיצוניים כמו עושר וכבוד, ותמיד יש להתמקד במה שחשוב באמת.