כך התגלה קלונם של החרטומים

החרטומים הצליחו או לא הצליחו?

על מה שהתרחש במצרים עם סיומה של מכת צפרדע, מספרת התורה: "וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם, וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ"¹ - הצפרדעים המתות נערמו בכל ארץ מצרים, ומתוך כך עלתה המכה השלישית. עפר הארץ הסריח מרוב הנבֵילות, וכך עלו הכינים².

בהמשך, נאמר: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה". משמעות הדברים ברורה: חרטומי מצרים ניסו לחקות את מכת הכינים שנעשתה בידי אהרן הכהן, אבל נחלו כישלון.

אך לשון התורה לא ברורה כל-כך. מצד אחד נאמר "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים", ולכאורה המשמעות היא שהחרטומים כן הצליחו להעלות כינים, אבל ההמשך הוא - "וְלֹא יָכֹלוּ". מה פשר הסתירה בין תחילת הפסוק לסופו? (ואם כוונת הכתוב היא שהחרטומים ניסו והשתדלו לעשות כן, ולא הצליחו - כדעת חלק מן המפרשים, למה לא נאמר: "וַינסו החרטומים לעשות כן ולא יכולו"?)

נאלצו להודות

כפי שנאמר במכת דם, במכת צפרדע וכן במטה שהפך לתנין, גם חרטומי מצרים הצליחו, לכאורה, לעשות מופתים דומים לאלה שעשו משה ואהרן. ואילו כאן, במכת כינים, הם נאלצו להודות למפרע שכל מעשיהם היו להטים, כישופים ואחיזת עיניים. איך זה קרה?

ההסבר לכך הוא, שבמכות דם וצפרדע, החרטומים אכן הצליחו להפוך מים לדם ולהעלות צפרדעים, אבל גם אז מעשיהם היו בכישוף או באחיזת עיניים, או שהם פשוט השתמשו בדברים שעשו משה ואהרן, והציגו אותם כאילו הם אלו שעשו זאת.

בין "אצבע אלוקים" לכשפים

גם במכת כינים, החרטומים חזרו על אותו 'טריק', וכביכול העלו כינים בדיוק כמו משה ואהרן. אבל אז פרעה גער בחרטומים ואמר להם: אין לי צורך בעוד כינים! יש מספיק כינים בכל ארץ מצרים גם בלי העזרה שלכם. אם אתם רוצים לעשות משהו מועיל באמת, עליכם להסיר את הכינים מעלינו.

החרטומים ניסו בכל כוחם לקיים את מצוות פרעה, ולהסיר את הכינים - "וְלֹא יָכֹלוּ". כדי לתרץ את כישלונם, הם נאלצו להודות שכל מה שעשו משה ואהרן - "אֶצְבַּע אֱ-לֹהִים הִוא"³, ודבר שהוא 'מעשה אלוקים', אין כוח באדם לבטלו. מאותה סיבה, הם לא יכלו להסיר את הצפרדעים או להפוך את הדם בחזרה למים. כך התגלה למפרע שגם מה שהחרטומים עשו במכת דם ובמכת צפרדע היו רק כשפים, בעוד שהמופתים של משה ואהרן היו "אצבע אלוקים".

שמות, פרק ח’, פסוק י’. ↩
זאת בהתאם לשיטת האברבנאל (בפירושו לפרק ז', פסוק כ"ה) שלכל עשר המכות היו סיבה טבעית וסיבה מצד ההשגחה העליונה. הסיבה הטבעית להופעת הכינים הייתה בשל סרחון ועיפוש העפר כתוצאה ממכת הדם ומנבלות הצפרדעים (וראה גם מה שכתב בפירושו לפרק ח’, פסוק י’). אהרן היכה את עפר הארץ במטהו, והעפר היה לכינים (פרק ח’, פסוק י”ג), דבר שהוא ניסי, אלא שהאברבנאל מוצא לכך גם סיבה טבעית-סביבתית. ועיין בפירוש המלבי”ם לפרק ז’, פסוק כ”ה (דיבור-המתחיל “וימלא שבעת ימים”) במה שהעיר על שיטת האברבנאל בזה. ↩
שם, פסוק ט”ו. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

אין דבר העומד בפני התשובה

"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

שמות, פרק ז', פסוק ג'

2/10

בין 'אות' ל'מופת'

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה': הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"

שמות, פרק ו', פסוק ל'

3/10

עולם חסד ייבנה

"וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן"

שמות, פרק ז', פסוק י"א

4/10

לנתץ את הכפירה המצרית

"כֹּה אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'"

שמות, פרק ז', פסוק י"ז

5/10

צפרדעים קטנים או תנינים אימתניים

"הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים"

שמות, פרק ז', פסוק כ"ז

6/10

צעקת משה לקיום ההסכם

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ... לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים... וַיֹּאמֶר: לְמָחָר, וַיֹּאמֶר: כִּדְבָרְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ"

שמות, פרק ח', פסוקים ה'-ו'

8/10

שלב חשוב בדרך לשחרור

"וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"

שמות, פרק ח', פסוק י"ח

9/10

הסבל והביזיון שהביא השחין

"וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין"

שמות, פרק ט', פסוק י"א

10/10

מכת ברד ו"כל מגפותי"

"כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ"

שמות, פרק ט', פסוק י"ד

1/10

אין דבר העומד בפני התשובה

"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

שמות, פרק ז', פסוק ג'

2/10

בין 'אות' ל'מופת'

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה': הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"

שמות, פרק ו', פסוק ל'

3/10

עולם חסד ייבנה

שמות, פרק ז', פסוק י"א

4/10

לנתץ את הכפירה המצרית

"כֹּה אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'"

שמות, פרק ז', פסוק י"ז

5/10

צפרדעים קטנים או תנינים אימתניים

"הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים"

שמות, פרק ז', פסוק כ"ז

6/10

צעקת משה לקיום ההסכם

שמות, פרק ח', פסוקים ה'-ו'

8/10

שלב חשוב בדרך לשחרור

שמות, פרק ח', פסוק י"ח

9/10

הסבל והביזיון שהביא השחין

"וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין"

שמות, פרק ט', פסוק י"א

10/10

מכת ברד ו"כל מגפותי"

שמות, פרק ט', פסוק י"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

החרטומים הצליחו או לא הצליחו?

נאלצו להודות

בין "אצבע אלוקים" לכשפים

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות