ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״ב בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 8/10 לפרשה
שלב חשוב בדרך לשחרור
"וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"
שמות, פרק ח', פסוק י"ח

למה ההבדלה כל-כך חשובה?

לאחר שפרעה ועמו לקו בכמה מכות, פרעה ניסה בכל כוחו להתחמק מפגישה נוספת עם משה, שבוודאי תמיט עליו עוד מכה. לכן הוא תכנן לצאת מהארמון מוקדם בבוקר, בתקווה שמשה לא ימצא אותו. אך כצפוי, שום תכסיס לא הועיל לפרעה, והקדוש-ברוך-הוא ציווה את משה: "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה"1.

הפעם משה מזהיר את פרעה, שאם לא ישלח את בני ישראל מארצו, תבוא על מצרים מכת ערוב, כלומר סוגים רבים של מזיקים ובעלי-חיים טורפים שבאים בערבוביא.

המיוחד במכת ערוב הוא, שבמכה זו מפורש לראשונה שה' הבדיל בין ישראל ובין מצרים - "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ". ונשאלת השאלה: מדוע דווקא על הבידול של ארץ גושן משאר הארצות, אומר משה: "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"? לכאורה עצם העובדה שה' עושה דין עם המצריים ומכה אותם, היא הוכחה מושלמת "כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ", ולמה הדבר נאמר רק בעקבות ההבדלה בין מצרים לארץ גושן?

הוכח: יש השגחה פרטית

כפי שהוסבר בדרשה קודמת, שלוש המכות ערוב, דבר ושחין, נועדו להוכיח לפרעה שהקדוש-ברוך-הוא משגיח על כל המתרחש בארץ. אכן, מכת ערוב היא הוכחה לגדולתו ולכוחו של הקדוש-ברוך-הוא, ואולם דווקא העובדה שהקדוש-ברוך-הוא הֵגֵן על בני ישראל, והבדיל בינם לבין המצריים, מעידה כאלף עדים על השגחתו על העולם, ובמיוחד על ישראל עמו, ושהוא מנהיג כל דבר בעולם כרצונו - "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".

תום השעבוד

בהקשר זה, הקדוש-ברוך-הוא אומר: "וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ, לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה"2 - במכת ערוב, משהו בהתנשאות ובעקשנות המצרית נסדק. זה היה השלב שבו פרעה והמצריים הבינו שבני ישראל הם עַָם נבחר, שהקדוש-ברוך-הוא משגיח עליו בהשגחה פרטית, ולא כדאי להתעסק אִתו.

למעשה, ברגע זה השעבוד הסתיים. בני ישראל אמנם עדיין לא יצאו ממצרים, אבל פרעה כבר מוכן לתת להם להיות בני חורין במצרים עצמה - "וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵא-לֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ"3.

"לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה" - מחר בני ישראל סוף-סוף ייפדו וישתחררו מעול השעבוד המצרי, וכך יתרחש עוד שלב חשוב מאד בדרך ליציאת מצרים.


  1. שמות, פרק ח’, פסוק ט”ז. ↩

  2. שם, פסוק י”ט. ↩

  3. שם, פסוק כ”א. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
אין דבר העומד בפני התשובה
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
שמות, פרק ז', פסוק ג'
2/10
בין 'אות' ל'מופת'
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה': הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"
שמות, פרק ו', פסוק ל'
3/10
עולם חסד ייבנה
"וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן"
שמות, פרק ז', פסוק י"א
4/10
לנתץ את הכפירה המצרית
"כֹּה אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'"
שמות, פרק ז', פסוק י"ז
5/10
צפרדעים קטנים או תנינים אימתניים
"הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים"
שמות, פרק ז', פסוק כ"ז
6/10
צעקת משה לקיום ההסכם
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ... לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים... וַיֹּאמֶר: לְמָחָר, וַיֹּאמֶר: כִּדְבָרְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ"
שמות, פרק ח', פסוקים ה'-ו'
7/10
כך התגלה קלונם של החרטומים
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ"
שמות, פרק ח', פסוק י"ד
9/10
הסבל והביזיון שהביא השחין
"וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין"
שמות, פרק ט', פסוק י"א
10/10
מכת ברד ו"כל מגפותי"
"כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ"
שמות, פרק ט', פסוק י"ד
1/10
אין דבר העומד בפני התשובה
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
שמות, פרק ז', פסוק ג'
2/10
בין 'אות' ל'מופת'
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה': הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"
שמות, פרק ו', פסוק ל'
3/10
עולם חסד ייבנה
"וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן"
שמות, פרק ז', פסוק י"א
4/10
לנתץ את הכפירה המצרית
"כֹּה אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'"
שמות, פרק ז', פסוק י"ז
5/10
צפרדעים קטנים או תנינים אימתניים
"הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים"
שמות, פרק ז', פסוק כ"ז
6/10
צעקת משה לקיום ההסכם
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ... לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים... וַיֹּאמֶר: לְמָחָר, וַיֹּאמֶר: כִּדְבָרְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ"
שמות, פרק ח', פסוקים ה'-ו'
7/10
כך התגלה קלונם של החרטומים
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ"
שמות, פרק ח', פסוק י"ד
9/10
הסבל והביזיון שהביא השחין
"וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין"
שמות, פרק ט', פסוק י"א
10/10
מכת ברד ו"כל מגפותי"
"כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ"
שמות, פרק ט', פסוק י"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].