דרשה
לשבת

טיעון חזק מול חלש

"ועתה יֵשב נא עבדך תחת הנער עבד לאדונִי"¹. יהודה מציע להישאר עבד במצרים במקום בנימין אחיו, שאותו מבקש יוסף להשאיר בידו במצרים. יהודה מנמק את הצעתו בכך שהוא מעדיף להימכר לעבד, מאשר לעלות אל אביו ולראות בצערו: "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי - פן אראה ברע אשר ימצא את אבי".

בפסוק הקודם, אומר יהודה ליוסף: "כי עבדך ערַב את הנער מעִם אבי"². כאן הוא מנמק את הצעתו בטיעון שנראה חזק בהרבה - אני הערב האחראי לכך שהנער ישוב בשלום לאביו. ויש להבין: מהי הסיבה שלאחר שיהודה הציג טיעון חזק, הוא מוסיף טיעון נוסף, חלש יותר? הרי אם יוסף לא קיבל את הטיעון הראשון, החזק, מדוע שהוא יקבל את הטיעון השני, החלש?

ויתור לטובת העולם הבא

ההסבר לכך הוא, שהטיעון השני של יהודה - שלא יוכל לראות בצערו של יעקב אביו - אינו עומד בפני עצמו, אלא הוא המשך ישיר של הטיעון הראשון. הסיבה המרכזית שבגללה יהודה היה מוכן להיות עבד תמורת בנימין, היא אכן הערבות האישית שלו לשלומו של בנימין. אך בנוסף לכך, וכהמשך לכך, יהודה מוסיף ואומר ליוסף: אל תתפלא על כך שאני מוכן לוותר על חירותי ולחיות חיי עבדות קשים רצופי סבל. הסיבה לכך היא, כי כאשר הבטחתי לאבי שאני ערב לחזרתו של בנימין, אמרתי: "אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך, וחטאתי לך כל הימים"³. ו"כל הימים" פירושו: גם לעולם הבא⁴. לכן, אם "אעלה אל אבי, והנער איננו אתי", יתקיים בי העונש שקיבלתי על עצמי ואהיה מנודה משני העולמות⁵. לפיכך, אין פלא מדוע אני מוכן לוותר על חירותי בעולם הזה, כי כך יישאר בידִי העולם הבא.

'מידה כנגד מידה'

העלילות שיוסף טופל על אחיו, נועדו לכפר על החטאים שהם חטאו במכירתו למצרים, 'מידה כנגד מידה'. יוסף העליל על האחים שהם מרגלים - כנגד המחשבות שלהם שהוא מרגל אחריהם כדי להביא את "דיבתם רעה אל אביהם". יוסף אסר את שמעון - כנגד החטא של אחיו שהשליכו אותו לבור.

כזכור, יהודה היה זה שהעלה את ההצעה למכור את יוסף לעבד. כעת, כשיהודה נלחם עבור אחיו הצעיר ואף מוכן לוותר על חירותו למענו, נסגר המעגל של חטא מכירת יוסף, והתיקון הושלם. עכשיו יוסף יכול לחשוף את האמת - "אני יוסף אחִיכם"⁶.

1. בראשית, פרק מ"ד, פסוק ל"ג. ↩

2. בראשית, פרק מ"ד, פסוק ל"ב. ↩

3. בראשית, פרק מ"ג, פסוק ט'. ↩

4. רש"י על הפסוק. ↩

5. על פי רש"י לבראשית, פרק מ"ד, פסוק ל"ב. ↩

6. בראשית, פרק מ"ה, פסוק ד'. ↩