ב"ה • פרשת וירא • כ׳ בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 8/10 לפרשה
המחלוקת על שמונת הפסוקים
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'

משה או יהושע?

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, עוסקים במותו של משה רבנו. בתלמוד1 נֶחְלְקוּ חכמים, מי כתב את הפסוקים האלו: "אפשר משה מת, וכותב "וימת שם משה"?! אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי רבי יהודה… אמר לו רבי שמעון: אפשר ספר תורה חסר אפילו אות אחת?! וכתיב [והרי כתוב] ' לָקֹחַ את ספר התורה הזה'2, אלא עד כאן הקדוש-ברוך-הוא אומר, ומשה אומר וכותב, ומכאן ואילך הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה, ומשה כותב בדמע, כמו שכתוב: "ויאמר להם בָּרוּךְ: מפיו יקרא אֵלַי… ואני כותב על הספר בַּדְּיוֹ'"3.

הקשיים בשיטת רבי שמעון

לפי רבי יהודה, סיפור מות משה נכתב בידי יהושע. ואילו לפי רבי שמעון, הוא נכתב בידי משה עצמו. רבי שמעון מקשה על שיטתו של רבי יהודה, ואף מביא ראָיה לשיטתו מספר ירמיה, אך הן קושייתו והן רְאָיָתוֹ של רבי שמעון - אינן מובנות.

רבי שמעון מקשה: הרי בפרשת 'וילך', אמר משה ללויים "לָקֹחַ את ספר התורה הזה", ואם כן, משמע שספר-התורה כבר נשלם במלואו, ולא היה חסר אפילו אות אחת. מכאן ראָיה לשיטתו שכתיבת התורה נסתיימה עוד בימיו של משה. ולכאורה רבי יהודה היה יכול לענות לרבי שמעון בפשטות, ולומר כי משה סבר שכבר בסוף פרשת 'ניצבים' נִשלמה כתיבת התורה, ולכן נתן את ספר-התורה החסר ללויים. רק לאחר מכן, ציווה אותו הקדוש-ברוך-הוא על 'שירת האזינו' ועל פרשת 'וזאת הברכה', שהרי לאחר הפסוקים האלה נכתבו עוד שתי פרשיות.

הראָיה של רבי שמעון מספר ירמיה, קשה עוד יותר. נראה כי אין הנידון דומה לראָיה. הרי שם דובר על נבואה שהעביר ירמיהו לברוך בן נריה, כדי שיקרא אותה בפני העם. וכאשר ברוך נשאל על-ידי העם: " הַגֶּד נא לנו איך כתבתָ את כל הדברים האלה מפיו?"4, הוא ענה: "מפיו יקרא אֵלַי את כל הדברים האלה, ואני כותב על הספר בַּדְּיוֹ". כלומר, שכל מה שאמרתי לכם, ירמיהו אמר לי לכתוב ולומר לכם. והרי ברוך היה חי בעת כתיבת הנבואה, ומשה מת, ואם כן, איזו ראָיה יש כאן?!

הנבואה נרשמה מילה במילה

אם נעניין בשני פסוקים קודם לכן בפרשת 'וילך', הקושיה של רבי שמעון תהיה ברורה. שם נאמר: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת משה לכתוב את דברי התורה הזאת… עַד תֻּמָּם". אם כן, מפורש שכאשר משה מסר את ספר-התורה ללויים, הספר היה כתוב במלואו, כולל פרשת 'האזינו' ופרשת 'וזאת הברכה'. מה גם שבספר 'במדבר' נצטווה משה: " עֲלֵה אֶל הר הָעֲבָרִים הזה"5. אם כן, לא ייתכן שמשה היה סבור שהתורה תֵּחָתֵם מבלי שיהיה כתוב שהציווי הזה אכן התקיים. בספר ירמיה, השרים והעם נבהלים מהפורענויות הקשות בדבריו של ברוך, ולכן הם שואלים אותו האם כל פרט מהנבואה אכן נאמר לו על-ידי ירמיהו, או שהדברים נאמרו לו באופן כללי, והוא כתב את פרטי הפורענויות מדעתו. על כך עונה להם ברוך, שירמיהו הכתיב לו את דברי הנבואה מילה במילה. כך גם לשיטת רבי שמעון, משה אכן לא חווה בפועל את כל הדברים האמורים בשמונת הפסוקים הללו, אלא כתב מילה במילה מפי הקדוש-ברוך-הוא את מה שעתיד לקרות, כולל אירוע מותו של משה.

נמצאנו למדים, שמשה כתב את כל דברי התורה מתחילתם ועד סופם. אם כי לא ראה את המציאות בעיניו, אלא רשם מילה במילה את מה שקיבל בנבואה מאת ה'.


  1. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט”ו עמוד א’. ↩

  2. וילך, פרק ל”א, פסוק כ”ו. ↩

  3. ירמיה, פרק ל”ו, פסוק י”ח. ↩

  4. ירמיה, פרק ל”ו, פסוק י”ז. ↩

  5. במדבר, פרק כ”ז, פסוק י”ב. כפי שנכתב לעיל, לשיטת האברבנאל, הציווי בפרשת פנחס, שמשה יעלה להר העבָרים, והציווי בפרשת האזינו (פרק ל"ב, פסוק מ"ט) הם שני ציוויים שונים. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
תוכחות, חיזוק ותשובה
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
2/10
היכונו לקבלת השפע
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
3/10
השבט שזכה לברכת החיים
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ו'
4/10
גם שמעון מבורך
"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ז'
5/10
מארג השבחים של שבט לוי
"הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ט'
6/10
הברכה להתמדת הברכות
"וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ג
7/10
שפע ללא קנאה
"וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו"
דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
9/10
המוות והשלימות
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
10/10
ייחודי בחייו וייחודי במותו
"וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ו'
1/10
תוכחות, חיזוק ותשובה
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
2/10
היכונו לקבלת השפע
"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מוֹתוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק א'
3/10
השבט שזכה לברכת החיים
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ו'
4/10
גם שמעון מבורך
"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ז'
5/10
מארג השבחים של שבט לוי
"הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע, כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק ט'
6/10
הברכה להתמדת הברכות
"וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ"
דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ג
7/10
שפע ללא קנאה
"וּלְאָשֵׁר אָמַר: בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו"
דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
9/10
המוות והשלימות
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, עֶבֶד ה'"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
10/10
ייחודי בחייו וייחודי במותו
"וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
דברים, פרק ל"ד, פסוק ו'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].