הרגע המרטיט
בדברי יוסף אל אחיו ברגע המרטיט בו התוודע אליהם, ישנן כמה תמיהות. ראשית, מדוע יוסף שואל את אחיו: "העוד אבי חי"1, הרי הם כבר אמרו לו כמה וכמה פעמים שאביהם בחיים?
עוד יש להבין, מדוע יוסף אומר לאחיו לגשת אליו, הרי הם עומדים לפניו? וגם, מה פשר השינוי בדבריו? מדוע בפעם הראשונה הוא אומר: "אני יוסף", ואילו בפעם השנייה הוא מוסיף: "אני יוסף אחיכם"2?
האחווה ברורה
כשיוסף מתוודע אל אחיו, הוא רוצה לפתוח איתם בשיחה, כדי להראות להם שאינו כועס עליהם. לכן הוא שואל שוב לשלום אביו, ומתכוון להמשיך ולשאול לשלומם ולשלום משפחותיהם. אבל האחים לא יכולים לענות לו. הם עדיין מבוהלים, וחוששים שאולי אין זה יוסף אחיהם, ויש כאן עוד תחבולה בסדרת התחבולות של מושל מצרים הערמומי העומד לפניהם.
כדי לשכנע את אחיו שהוא דובר אמת, יוסף אומר להם דבר שאיש מלבדם ומלבדו לא יודע: "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה". כל השנים, האחים הסתירו את דבר מכירת יוסף. גם כעת יוסף לא רוצה שהדבר יתגלה לכל מצרים. לכן הוא מקדים ואומר להם: "גשו נא אלַי", ורק אז אומר להם את דבריו בסוד. וכדי שאחיו לא יחשבו שהוא כועס עליהם, יוסף מוסיף את המילה: "אחיכם" - בשר מבשרכם.
הכל לטובה
כעת יוסף רוצה להרגיע את אחיו. יוסף מסביר לאחים את ההצלה הגדולה ואת ההשגחה האלוקית המסתתרת מאחורי מכירתו למצרים - "כי למִחְיָה שְׁלָחַנִי אלוקים לפניכם"3. בכך הוא מוכיח להם ש"מאת ה' הייתה זאת". האלוקים הוא זה שמאחורי מעשה כל-כך גדול ומחושב, והוא זה שהיטה את לבבם למכור אותו למצרים.
לעיתים, ה' מטֶה את לִבו של בשר ודם כדי לסבב מכך טובה גדולה, כמו שאמר שלמה המלך: "פלגי מים - לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יַטֶּנּוּ"4. עלינו רק לדעת ולהאמין שכל מעשינו ודרכינו הם מאת ה' יתברך, ו"כל מה שעושה הקדוש-ברוך-הוא - הכל לטובה"5.