עיתוי ההתגלות
האחים מגיעים לארץ כנען, ומספרים ליעקב שיוסף בנו עודנו בחיים. תחילה מתייחס לכך יעקב בספקנות, אך אחרי התלבטות, הוא נענה להצעתו של יוסף, ומסכים לרדת מצרימה. כאשר יעקב כבר יוצא לדרך, נִגלה אליו הקדוש-ברוך-הוא, ואומר לו: "אל תירא מֵרְדָה מצרימה"1. ונשאלת השאלה: מדוע הקדוש-ברוך-הוא נִגלה אל יעקב ואומר לו לא לפחד לרדת למצרים, רק כשהוא כבר בדרך? מדוע ההתגלות עם המסר המעודד לא הייתה קודם לכן, בשלב שבו יעקב התלבט האם לרדת למצרים או לא לרדת?
הקדוש-ברוך-הוא ממשיך ואומר ליעקב: "אנֹכי ארד עִמך מצרימה, ואנֹכי אעלך גם עָלֹה"2. ויש להבין מה פשר הדברים - האם ניתן להשתמש במושגים 'ירידה' ו'עלייה' כלפי הקדוש-ברוך-הוא?
מיקום מדויק
כשהאחים מבשרים ליעקב בפעם הראשונה שיוסף עודנו בחיים - הוא לא מאמין להם. להיפך, אזכור שמו של יוסף רק מזכיר לו את צערו הגדול על היעלמותו של יוסף - " וַיָּפָג לבו"3 של יעקב והוא מסרב להאמין לכך. רק אחרי שהאחים מראים לו את עגלות פרעה, יעקב מאמין לבשורה - "ותחי רוח יעקב".
יעקב רוצה לרדת מצרימה לראות את בנו, אך הוא חושש לצאת מהארץ המובטחת. אברהם אמנם ירד מצרימה, אבל מאז עקידת יצחק התייחדו והתקדשו יצחק וזרעוֹ בציווי ה'. לכן, כשיצחק רצה לרדת למצרים, הקדוש-ברוך-הוא אסר עליו לעשות זאת: "וַיֵּרָא אליו ה' ויאמר, אל תרד מצרימה, שְׁכוֹן בארץ אשר אומַר אליך"4.
כאשר יעקב יורד למקום בו התגלה הקדוש-ברוך-הוא ליצחק והורה לו לא לרדת מצרימה, הוא זובח שם זבחים5 "לאלוקי אביו יצחק", כדי לשאול את הקדוש-ברוך-הוא דווקא במקום הזה, האם לצאת מן הארץ. לכן נאמר כאן "אלוקי יצחק", ולא "אלוקי אברהם ויצחק", כי יצחק הוא זה שנצטווה שלא לרדת מצרימה.
קידוש השם
וכאשר הקדוש-ברוך-הוא אומר ליעקב שעליו אכן להמשיך בדרכו ולרדת מצרימה ללא חשש, באה ההבטחה האמורה - "אנֹכי ארד עִמך מצרימה, ואנֹכי אעלך גם עָלֹה". כמובן שלגבי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו אין מקום למושגים של ירידה או עלייה, אך הכוונה היא לשמו ולהופעתו בעולם.
בשעה שבני ישראל יורדים לגלוּת - שמו של הקדוש-ברוך-הוא הולך ויורד עימהם. ואילו כאשר בני ישראל, בניו של הקדוש-ברוך-הוא, מצליחים ועולים - שמו ופאֶרו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם, מתגדל ומתקדש.
על כך אומר ה' ליעקב: אמנם כעת "אנֹכי ארד עִמך מצרימה", אבל בבוא היום - "ואנֹכי אעלך". כשבני ישראל יֵצאו ממצרים באותות ובמופתים - גם שמי ישוב ויתקדש - "גם עָלֹה". וכמו שאמר יתרו אחרי גאולתם של ישראל ממצרים: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלֹהים"6.