דרשה
לשבת

ברית המילה של הלב

התורה מבטיחה, שאחרי שהעם כולו ישוב בתשובה שלימה, והקדוש-ברוך-הוא ישיב את כל בני ישראל לארץ ישראל, ה' ימול את עורלת הלבבות, וכולם יוכלו לאהוב את ה' בכל לב ונפש.

המשמעות של הבטחה זו היא, שהגאולה עליה מדובר בכתובים, היא גאולה שאין אחריה עוד גלות. שכן, מאחר שסיבת הגלות היא חטאי ישראל ועזיבתם את מצוות ה', לכן, אחרי שה' ישיב את שבותנו מכל העמים, לא יהיה עוד חשש לגלות נוספת, כי הקדוש-ברוך-הוא ימול את לבבם של בני ישראל לאהבה אותו, והם בוודאי לא יעזבו עוד את מצוות ה'.

סיוע מלמעלה

ויש להבין, מה עניינה של הבטחה זו:

לכאורה, מילת הלב היא גמילתו מכל רצון רע, כך שכל הלב כולו יהיה מלא רק באהבת ה'.

אך אין כוונת הדברים, כפי שאפשר לטעות, שלעתיד-לבוא לא תהיה יותר לאדם זכות הבחירה החופשית. תמיד תהיה לכל אדם האפשרות לנהל את מעשיו כפי רצונו, ולעולם לא תילָקַח ממנו היכולת להחליט לאיזה כיוון יִטּוּ מעשיו.

אלא כוונת הדברים היא, כמאמר חז"ל "הבא לִיטָּהֵר - מסייעין אותו"¹. כלומר, היות והעם בחר לשוב בתשובה שלימה לה' יתברך, ה' יסייע להם על-ידי מילת הלב, לבחור שוב ושוב בחיים ובטוב. וכפי שניבא ירמיהו: "זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה', נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה"². וגם כאן הכוונה היא, לסיוע שיינתן ללב לבחוֹר בתורת ה'. וזו גם הכוונה בדברי הנביא יחזקאל: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם. וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר"³.

כמו אדם הראשון

בזמן ההוא, יהיו כל הלבבות כולם טהורים בתכלית, ויימשכו מטבעם רק לטוב, ולא לתאוות גשמיות ומוֹתרות.

כולם יהיו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא⁴, קודם שנמשך לתאוות רעות על ידי האכילה מעץ-הדעת, אשר מאז נהיה "יודע טוב ורע"⁵, והִתאווה לתאוות גשמיות.

כך, על אף שעדיין ישנה יכולת הבחירה, וכפי שהייתה לאדם הראשון, שעל אף כל מעלתו נכשל וחטא, מכל מקום יהיו הלבבות טהורים ומלאים באהבת ה' לבדו.

1. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק”ד, עמוד א’. ↩

2. ירמיה, פרק ל”א, פסוק ל”ב. ↩

3. יחזקאל, פרק ל”ו, פסוק כ”ו. ↩

4. ראה ‘מורה נבוכים’ לרמב”ם, חלק ראשון, פרק ב’. ↩

5. בראשית, פרק ג’, פסוק ה’ ופסוק כ”ב. ↩