אריכות מיותרת?
פרשתנו מלווה את אליעזר עבד אברהם, היוצא בשליחות אדונו כדי למצוא שידוך ראוי ליצחק בנו. התורה מגישה תיאור מלא של הדברים, החל מהשבועה שאברהם אבינו משביע את אליעזר על שליחות זו, ועד לחתונתם של יצחק ורבקה.
הסיפור כולל את הניסים והנפלאות שאליעזר חווה בדרך. כיצד הוא זוכה ל'קפיצת הדרך', נושא תפילה לה' להצלחת דרכו, ותוך כדי סיום תפילתו מוצא את הנערה המיועדת. לאחר מכן הוא פוגש את בתואל ולבן, אביה ואחיה של רבקה. במפגש הוא מספר להם בפרטי פרטים את השתלשלות העניינים במסעו.
ומעניין: התורה מגוללת באריכות את פרטי הסיפור בעת התרחשותו, ובנוסף חוזר התיאור המפורט גם בשיחת אליעזר עם בני משפחת רבקה.
כידוע, כל מילה בתורה מדויקת. אם כן, מדוע הפרשה מספרת את כל הסיפור תוך הכפלה של כל האריכות?
חשיבות הנישואין
רש"י בפירושו על התורה נדרש לשאלה זו, ומצטט את דברי רבי אחא במדרש1 שאריכות הדברים כאן, לעומת הלכות רבות שמוזכרות בתורה רק ברמז, מלמדת על החביבות והיוקר המיוחד שיש לייחס לשיחה פשוטה של עבדי אבותינו הקדושים.
מוסבר על כך בתורת החסידות, כי תשומת הלב הרבה שמייחסת התורה לסיפור השליחות של אליעזר בפרשתנו, מלמדת על גדלות וחשיבות הנישואין של יצחק ורבקה.
הסיפור שלנו
נישואין בעם ישראל, הם משל למערכת היחסים שבין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל, וגם לעבודת ה' של כל יהודי כיחיד.
ברובד הכללי, הקדוש-ברוך-הוא נמשל ל'חתן', ועם ישראל ל'כלה'. מעמד האירוסין התרחש במתן תורה, והנישואין יתקיימו בגאולה השלימה. ברובד הפרטי, ירידת הנשמה לעולם והתלבשותה בגוף הגשמי, נמשלה לחתונה, שכן מדובר בשתי מציאויות נפרדות המתמזגות לאחת.
נשמות ישראל ירדו לעולם כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות, במטרה לקדש את השכל האנושי ואת המציאות הגשמית, וליצוק בהם תוכן רוחני-אלוקי.
המשמעות הפנימית העמוקה של נושא הנישואין, היא הסיבה לאריכות ולפירוט הרב של סיפור התורה על אודות השליחות של אליעזר. כאשר נתעמק בדברים, נדלה מסרים רבים שיסייעו לנו להתחזק בביצוע שליחותנו בעולם, ובכך לקרב את 'החתונה' בין הקדוש-ברוך-הוא לכנסת ישראל בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו.
בראשית רבה, פרשה ס', פיסקא ח'. ↩