האברבנאלסם המוות וסם החיים
"אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'"
במדבר, פרק י"ז, פסוק ו'
למה לשוב ולהתרעם?
"וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר, אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'". זה עתה ראו ישראל במופתים על-טבעיים ברורים כיצד "משה אמת ותורתו אמת" וקורח ועדתו בַּדָּאִים1, וכבר הם שבים ומתרעמים: "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'".
והתמיהה גדולה: כיצד ייתכן שרק לפני רגע ראו ישראל באותות ובמופתים את צדקת משה ואהרן, ובכל זאת הם באים בטענה שכזו?!
גם על דבריו של הקדוש-ברוך-הוא "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע"2, יש לתמוה. מדוע צריכים משה ואהרן לצאת מתוך קהל ישראל כדי שהקהל ייענש, האם חלילה אין בכוחו להעניש את ישראל מבלי לפגוע במשה ובאהרן?!
מחשבה זרה
בני ישראל ראו כיצד אלעזר נטל את המחתות של 250 מקטירי הקטורת, ועשה מהם ריקועי פחים למזבח. הם כמובן זכרו גם כיצד יצאה אש מאת ה' והמיתה את נדב ואביהוא "בהקריבם אש זרה" לפני ה'.
כעת, לפתע עלתה במוחם מחשבה שמשה ואהרן הצליחו, כביכול, להערים על קורח ועל עדתו, בכך שאמרו להם להקטיר "אש זרה". המחתות, כך חשבו, היו 'כלי קודש' שהרי הן משמשות כעת כציפוי למזבח. אם כן, קורח ועדתו היו צדיקים כנדב וכאביהוא, וחטאם היה בכך שמשה ואהרן הצליחו להערים עליהם ולגרום להם להקטיר "אש זרה" במחתות המקודשות. משתמע מכך שמשה ואהרן הם אלו שהמיתו את קהל ה'…!
כוחה של הקטורת
בעקבות דברי הבלע הללו, הקדוש-ברוך-הוא מבקש להיפרע מישראל. בידיעה שמשה ואהרן יתפללו על ישראל ויבקשו להצילם, פונה אליהם הקדוש-ברוך-הוא ואומר: "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" - היבדלו מהאנשים השפלים והחטאים הללו. אל תחששו לגורלם, שכן הם שפלים ורשעים, ואתם צדיקים - ולכן אל תתפללו בעדם.
משה הבין שבשלב זה תפילה לא תעזור כדי לבטל את רוע הגזירה, ולכן הוא פונה לאהרן - "קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף"3.
דווקא אהרן הוא זה שעוצר את המגיפה, והוא עושה זאת דווקא על ידי הקטורת, כדי להראות שאהרן והקטורת יכולים גם להמית וגם להחיות, ולא משה ואהרן גרמו למותם של קורח ועדתו.