למה שבט לוי כה קטן?
כאשר מתבוננים במניין הפקודים של שבט לוי, לעומת מניין הפקודים בשאר שבטי ישראל, מבחינים בדבר תמוה. שבטי ישראל מנו מספר גדול מאוד של פקודים, החל משבט יהודה, השבט הגדול ביותר שמנה 74,600 איש מבן עשרים שנה ומעלה, ועד לשבט אפרים, השבט הקטן ביותר, שמנה 32,0001.
לעומת המספרים האלה, נראה מניין שבט לוי שבט קטן וזעום, רק 22,000 מבן חודש ומעלה! ורק 8580 נפש מגיל שלושים ועד גיל חמישים2. מדוע היה שבט לוי קטן כל-כך משאר השבטים?
לא השתעבד, לא התברך
הרמב"ן תולה את הסיבה למיעוטם של בני לוי, בכך שלא היו משועבדים במצרים כשאר בני ישראל3. כזכור, בספר 'שמות' נאמר על בני ישראל בעת השעבוד במצרים: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"4. ככל שהשעבוד של המצרים בבני ישראל הלך וגבר, כך בֵּרכם הקדוש-ברוך-הוא יותר בריבוי צאצאים. ואילו שבט לוי שלא היה בשעבוד במצרים, לא זכה לברכה המיוחדת הזאת, ולכן היה קטן משאר השבטים במידה משמעותית.
לא התנחל, לא התרבה
בנוסף להסבר האמור שהוא על דרך הדרש, יש להציע גם הסבר על דרך הפשט.
הקדוש-ברוך-הוא בירך את עם ישראל בברכה מיוחדת של ריבוי צאצאים, כדי שיוכלו לכבוש את הארץ ולעָבדה ולשָמרה. אילו היו מגיעים לארץ רק כמה עשרות אלפי צאצאים של שנים-עשר השבטים, הם לא היו יכולים להוריש את הארץ וגם לא לשבת בה, שהרי הארץ גדולה ורחבת ידיים, ולא היה מי שינחל אותה ויישב בכל הנחלות, וכך היו מתרבות חיות השדה על יושבי הארץ. לכן עשה הקדוש-ברוך-הוא נס לבני ישראל, והִרבה אותם באופן לא טבעי.
לשבט לוי לא ניתנה נחלה. אנשי שבט לוי גם לא עבדו בחקלאות ובמלאכות יצרניות. כל תפקידם היה לשרת בקודש, ולחיות מהמעשר שניתנו להם מאת בני ישראל.
מאחר שלשבט לוי לא ניתנה נחלה, לא היה צורך להרבות אותם בדרך נס, כדרך שהתרבו שאר בני ישראל. יתירה מכך, אם שבט לוי היה גדול כשאר השבטים, הרי המעשרות של בני ישראל לא היו מספיקים כדי לדאוג לכל צורכיהם, ולא היה להם מקום לשבת בארץ, כיוון שלא הייתה להם נחלה.
לכן שבט לוי התרבה רק בצורה טבעית, ואילו את שאר השבטים הִרבה הקדוש-ברוך-הוא בדרך נס.

