ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״ב בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 5/10 לפרשה
סוד החלוקה לארבעה דגלים
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"
במדבר, פרק ב', פסוק ב'

מה עומד מאחורי סדרי החנייה?

בפרשתנו מסופר על סדר חנייתם של שבטי ישראל במהלך מסעם במדבר. הגיוני שמחנה שֶמונה מיליוני נפשות, יסודר בצורה מסוימת. ואולם, אם סדר חניית השבטים היה נועד רק כדי לשמור על הסדר הטוב ותו לא, פרטי הדברים לא היו נכתבים בתורה לדורות.

לכן, יש להבין מה עומד מאחורי סדר חניית שבטי ישראל במדבר? מדוע נבחרה דווקא צורת החנייה הזאת, ומדוע חולקו השבטים לדגלים השונים על פי החלוקה הזו?

משכן ה' כמשל ללב

ההסבר טמון בעובדה שצורת החניה הייתה כך, שמשכן ה' ניצב באמצע המחנה, והשבטים אותו מקיפים מארבע הרוחות, מזרח ומערב, צפון ודרום, כשהם נחלקים לארבעה 'דגלים' שבכל אחד ישנם שלושה שבטים. המשכן ניצב בכוונה באמצע מחנה ישראל, כדי ללמדנו שמשכן ה' הוא כמו הלב בגוף האדם, ושבטי ישראל הם כמו האיברים הסובבים סביב הלב.

צד מזרח נחשב הצד החשוב ביותר. זה הצד שבו זורחת השמש, והוא היה גם בראש מחנה ישראל בעת מסע המחנות1. בצד מזרח, חנה דגל מחנה יהודה שנמשל ל"גור אריה". יהודה היה בעל כוח רב, הגדול שבשבטים באיכות ובכמות, ומזרעו יצאו המלכים. זו הסיבה שדווקא דגל מחנה יהודה חנה בצד מזרח. תחת דגלו של יהודה, נסעו גם שני בני לאה הצעירים, יששכר וזבולון. אנשי יששכר היו חכמי לב ו"יודעי בינה לעיתים"2, וגם מזבולון היו "מושכים בשבט סופר"3. מן הראוי שהשבטים החכמים ביותר, יהיו אלו שיעמדו לימינו של שבט המלוכה.

מדרום חנו שאר בני לאה - ראובן ושמעון ועִמָם גד, בנה הבכור של זלפה שהייתה שפחתה של לאה. מצד מערב חנו בני רחל - אפרים, מנשה ובנימין. ובצפון חנו שאר בני השפחות - דן, אשר ונפתלי.

השבטים ואבותיהם

רמז נוסף למשמעות סדר החנייה של השבטים במדבר, נמצא בדברי המדרש על המילים "לבית אבותם" המופיעות בפרשתנו. על פי המדרש, סדר חניית השבטים במדבר, היה בדיוק כמו הסדר שבו בני יעקב, ראשי השבטים, נשאו את ארונו של יעקב ממצרים לארץ ישראל. לכן נאמר "לבית אבותם" - שבטי ישראל הסתדרו בדיוק באותו סדר בו הלכו אבותיהם - בני יעקב, בעת שנשאו את ארונו של יעקב לארץ כנען.


  1. שכן, ישראל יצאו ממצרים והלכו מזרחה, לארץ ישראל. ↩

  2. ככתוב: “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים” (דברי-הימים-א’, פרק י”ב, פסוק ל”ג). ↩

  3. ככתוב: "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים, פרק ה', פסוק י"ד). ↩

הדרשות
הבאות
1/10
ספר המסע במדבר
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"
במדבר, פרק א', פסוק א'
2/10
מניין ללא חשש
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
במדבר, פרק א', פסוק ב'
3/10
מפקד צבאי
"מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם"
במדבר, פרק א', פסוק ג'
4/10
בין המניין הראשון למניין השני
"וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים"
במדבר, פרק א', פסוק מ"ו
6/10
מסע בריבוע או בטור
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"
במדבר, פרק ב', פסוק ב'
7/10
ייחודם של בני אהרן ומשה
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי"
במדבר, פרק ג', פסוק א'
8/10
השבט הקטן והמיוחד
"כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף"
במדבר, פרק ג', פסוק ל"ט
9/10
מניין הלויים והבכורות
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה', תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
במדבר, פרק ג', פסוק מ"א
10/10
רמזי הכלים והכיסויים
"וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת"
במדבר, פרק ד', פסוק ה'
1/10
ספר המסע במדבר
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"
במדבר, פרק א', פסוק א'
2/10
מניין ללא חשש
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
במדבר, פרק א', פסוק ב'
3/10
מפקד צבאי
"מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם"
במדבר, פרק א', פסוק ג'
4/10
בין המניין הראשון למניין השני
"וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים"
במדבר, פרק א', פסוק מ"ו
6/10
מסע בריבוע או בטור
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"
במדבר, פרק ב', פסוק ב'
7/10
ייחודם של בני אהרן ומשה
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי"
במדבר, פרק ג', פסוק א'
8/10
השבט הקטן והמיוחד
"כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף"
במדבר, פרק ג', פסוק ל"ט
9/10
מניין הלויים והבכורות
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה', תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
במדבר, פרק ג', פסוק מ"א
10/10
רמזי הכלים והכיסויים
"וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת"
במדבר, פרק ד', פסוק ה'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].