היעד: ארץ גושן
לאחר שאביו ואחיו ומשפחותיהם הגיעו למצרים, יוסף פונה לפרעה בבקשה שייתן להם לשבת בארץ גושן. יוסף משתף את אחיו בתוכנית ואומר להם שבכוונתו לעלות לפרעה ולומר לו: "אחַי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אֶלָי"1. למעשה, כאשר יוסף ניגש לפרעה כדי לדבר אִתו בנושא, הוא משנה מעט ואומר: "אבי ואחַי וצאנם ובקרם וכל אשר להם, באו מארץ כנען"2. השינוי נועד להדגיש לפרעה שאחֶי יוסף לא באו בכוונה להיות נטל על כלכלת מצרים. להיפך, הם עשירים בנכסים ובמקנה, והם רק מבקשים מקום לרעות את צאנם בשנות הרעב.
בהמשך מתקיים מפגש ישיר של אחי יוסף עם פרעה, כפי שמספרת התורה: "ויאמר פרעה אל אֶחיו, מה מעשיכם. ויאמרו אל פרעה, רועה צאן עבדיך - גם אנחנו, גם אבותינו. ויאמרו אל פרעה, לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, כי כבד הרעב בארץ כנען, ועתה יֶשבו נא עבדיך בארץ גושן"3.
הצורה בה התורה מביאה את דברי האחים תמוהה: בפתח הדברים נאמר "ויאמרו אל פרעה", וגם באמצע הדברים התורה אומרת שוב "ויאמרו אל פרעה". ונשאלת השאלה: מה טעם הכפילות? הרי שני המשפטים נאמרו באותו דיבור!
בקשה מפורשת
יוסף מעוניין שפרעה יתיר לאחיו לשבת בארץ גושן, שהייתה ארץ משובחת וטובה למרעה. תחילה פונה יוסף בעצמו לפרעה ומספר לו שאביו ואחיו באו והם נמצאים בארץ גושן. יוסף מקווה שבעקבות דבריו, פרעה יציע לו מעצמו שהם יישארו שם, בארץ גושן. הרי הטוב ביותר הוא שפרעה ייתן להם את ארץ גושן מעצמו, מבלי שהם יבקשו אותה.
אך פרעה לא מבין את הרמז. לכן יוסף מזמין את אחיו לפגישה עם פרעה. במהלך הפגישה, האחים אומרים לפרעה שהם משפחה של רועי צאן מדורי דורות. עכשיו תורָם לקוות שפרעה יבין את הרמז, אבל זה לא קורה. בלית ברירה, הם פותחים בדיבור חדש עם פרעה: "ויאמרו אל פרעה, לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, כי כבד הרעב בארץ כנען". אך פרעה עדיין לא מבין מה רצונם, ולכן הם נאלצים לבקש במפורש: "ועתה יֶשבו נא עבדיך בארץ גושן".
הבלי השלטון
מעבר לכך שארץ גושן הייתה ארץ משובחת למרעה, ברצון של יוסף שאחיו יֶשבו דווקא בארץ הזו, יש כוונה יותר עמוקה.
אין ספק שאילו יוסף היה רוצה, הוא היה יכול למנות את אחיו לשרים חשובים ונכבדים במצרים. אולם יוסף ידע שהשלטון והשררה הם הבלים, לעומת אומנות הקדושה בה עוסקים בני משפחתו מאז ימי אברהם, שהיא כמובן עבודת ה'. לכן הוא משתדל להרחיק את אחיו ומשפחתו ממרכזי השלטון והשררה של מצרים, אל ארץ גושן, שם יוכלו להמשיך ולעסוק במה שחשוב באמת - התורה והמצוות.

