ב"ה • פרשת וירא • כ׳ בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 8/10 לפרשה
מפירוד לאחדות
"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם"
בראשית, פרק מ"ב, פסוק ט'

ויכוח תמוה

כאשר אחי יוסף מגיעים למצרים כדי לקנות אוכל, יוסף מתנכר אליהם ומעליל עליהם שהם מרגלים. בין יוסף לאחים מתפתחת השיחה הבאה1. יוסף טוען: "מרגלים אתם, לראות את ערוַת הארץ באתם". האחים עונים לו: "כולנו בני איש אחד נחנו, כנים אנחנו, לא היו עבדיך מרגלים". והדברים תמוהים מאוד: כיצד יוסף מצידו מטיח באחיו האשמה חמורה, מבלי להביא הוכחה כלשהי לדבריו? ומה פשר התשובה של האחים, ואיך היא סותרת את טענתו של יוסף?

לאחר מכן, יוסף חוזר ואומר: "לא, כי ערוַת הארץ באתם לראות". גם האחים בתורם חוזרים על דבריהם הקודמים: "שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד…". לכאורה, הדו-שיח מכיל כפילות מיותרת: יוסף חוזר ומאשים את אחיו בריגול, והם חוזרים על הדברים שכבר אמרו ולא מתייחסים ישירות להאשמה שבה יוסף מאשים אותם.

בהמשך, למרבה הפלא, דווקא מתוך דבריהם של האחים, יוסף מנסה להוכיח את צדקת טענתו ואומר: "הוא אשר דִברתי אליכם לאמר - מרגלים אתם". מה פשר הדברים?

יותר מדי שליחים

ההסבר לכל התמיהות הללו, נעוץ בפסוק "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם, ויאמר אליהם: מרגלים אתם, לראות את ערוַת הארץ באתם". יוסף רואה בעיניו כיצד החלום הראשון שחלם על האלומות מתגשם. כעת יוסף רוצה לדעת האם גם החלום השני עתיד להתקיים, ולכן הוא מנסה לברר מתוך דבריהם של אחיו, האם יעקב אביו ובנימין אחיו עדיין בחיים. יוסף יודע שמסוף דבריהם הוא יוכל להביא חיזוק לטענתו שהם מרגלים. יוסף טוען: "מרגלים אתם". כלומר, אנשים שעוסקים בריגול כמקצוע. וגם כעת - "לראות את ערוַת הארץ באתם". על כך האחים עונים לו: הרי אנחנו עשרה אחים. האם ראית אי-פעם משפחה שכל בניה עוסקים במקצוע כל-כך מסוכן?

יוסף ממשיך בשלו וטוען, כי טענתם שהם עשרה אחים במשפחה אחת היא עצמה שקר, שכן אין זה מצוי שלמשפחה אחת יהיו עשרה בנים שכולם אנשים גיבורים2. כדי לחזק את גרסתם בתגובה לטיעון הזה, האחים מסבירים ליוסף שהם אינם בנים לאם אחת, אלא בניו של אב אחד שנשא כמה נשים, ומספרים עוד על אחיהם הקטן ואביהם שמצפים להם בארץ כנען (דרכם של אנשים שהוטל ספק בדבריהם, להוכיח את אמיתות הדברים על ידי פירוט של עוּבדות. האחים קיוו לשכנע את יוסף שהם דוברי אמת, ולכן סיפקו לו פרטים על משפחתם). לדברים הללו, יוסף חיכה, ועכשיו הוא אומר להם: אם דבריכם נכונים, מדוע השארתם אותם לבדם, וירדתם - כל עשרת האחים - למצרים, לשליחות פשוטה? מכאן הוא מוכיח, כביכול, את השקר שבדבריהם ואת עמדתו שהם אכן מרגלים.

התאחדות מחדש

הסיבה האמיתית לכך שכל עשרת האחים ירדו למצרים לרכוש אוכל, היא זו: לאחר מכירת יוסף, האחים סרו מעל שולחן אביהם, ופנו לדאוג איש איש למשפחתו3. לכן, כאשר נוצר צורך לרדת למצרים לשבור אוכל, יורדים עשרה אחים, כל אחד כדי לדאוג למשפחתו שלו.

רק לאחר שהם עוברים במצרים תהליך של הכרה בחטאם, ובנסיבות שנוצרו הם נעשים ערֵבים זה לזה, הם שבים ומתאחדים. עכשיו היא שעת הכושר, שבה יוסף מתוודע אליהם ומגלה להם את האמת מאחורי כל הגלגולים - "אלוקים חֲשָׁבָהּ לטובה".


  1. בראשית, פרק מ"ב, פסוקים ט'-י"ד. ↩

  2. ראה גם בפירוש "הכתב והקבלה" לבראשית, פרק מ"ב, פסוק ט'. ↩

  3. עפ"י רש"י לבראשית, פרק ל"ז, פסוק י"ז, דיבור-המתחיל "נסעו מזה". ↩

הדרשות
הבאות
1/10
חלומות בלתי נשכחים
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ו
2/10
פתרון בעזרת ה'
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: בִּלְעָדָי, אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ז
3/10
הקב"ה לא צריך עזרה
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: בִּלְעָדָי, אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ז
4/10
סיפורים מהכלא
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ל"ג
5/10
עיקר וטפל
"וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן"
בראשית, פרק מ"א, פסוק נ'
6/10
הכל מאת ה'
"וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם: לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ"
בראשית, פרק מ"א, פסוק נ"ה
7/10
'מידה כנגד מידה'
"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם, וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל"
בראשית, פרק מ"ב, פסוק ז'
9/10
העונש המוצדק
"וַיֹּאמֶר, גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא, אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם"
בראשית, פרק מ"ד, פסוק י'
10/10
יהודה לא הודה
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה נְּדַבֵּר, וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱ-לֹהִים מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ, הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ"
בראשית, פרק מ"ד, פסוק ט"ז
1/10
חלומות בלתי נשכחים
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ו
2/10
פתרון בעזרת ה'
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: בִּלְעָדָי, אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ז
3/10
הקב"ה לא צריך עזרה
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: בִּלְעָדָי, אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ט"ז
4/10
סיפורים מהכלא
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בראשית, פרק מ"א, פסוק ל"ג
5/10
עיקר וטפל
"וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן"
בראשית, פרק מ"א, פסוק נ'
6/10
הכל מאת ה'
"וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם: לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ"
בראשית, פרק מ"א, פסוק נ"ה
7/10
'מידה כנגד מידה'
"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם, וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל"
בראשית, פרק מ"ב, פסוק ז'
9/10
העונש המוצדק
"וַיֹּאמֶר, גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא, אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם"
בראשית, פרק מ"ד, פסוק י'
10/10
יהודה לא הודה
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה נְּדַבֵּר, וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱ-לֹהִים מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ, הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ"
בראשית, פרק מ"ד, פסוק ט"ז

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].