למה הברית קודמת לניסים?
בפרשתנו כורת הקדוש-ברוך-הוא עִם ישראל ברית שנייה. הברית הראשונה הייתה במעמד הר סיני, בעקבות יציאת מצרים וקבלת התורה. לעומת זאת, הברית הנוכחית מתרחשת ארבעים שנה לאחר מכן, ערב הכניסה לארץ.
אלא שישנו שוני בין שתי הבריתות. את הברית הראשונה, כרת עִמנו הקדוש-ברוך-הוא רק אחרי שהוציאנו ממצרים. ואילו הברית שבפרשתנו היא לפני הניסים והנפלאות של כיבוש הארץ.
ונשאלת השאלה:
לכאורה היה מתבקש שגם הברית השנייה תיעשה רק לאחר שינחלו את הארץ, ובעקבות חסד ה' עלינו בכיבושה, כפי שהיה בברית הראשונה. אם כן, מדוע נכרתה הברית הזו לפני הכניסה לארץ?
'לעברך' - מרצונך
ההסבר הוא, שאכן כעת הוא העיתוי הכי מתאים לכריתת הברית. זו שעה שבה "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"1. משמעות המילה 'ניצבים' בהקשר זה, היא כמו שני צדדים הניצבים לקראת קרב או ויכוח. כמו "דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם"2 או - "נִצָּב לָרִיב ה', וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים"3.
זו ההזדמנות האחרונה בה יעמדו כל ישראל יחד, על נשיהם ועל טפם. לאחר מכן, יישארו הנשים והטף של שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט מנשה, בעבר הירדן. משה עומד מול בני ישראל, ואומר להם: אם יש מישהו שמסתפק באמונתו בקדוש-ברוך-הוא וטוען שהצדק עִם אלהי הגויים, זו ההזדמנות שלו להתייצב, לשאול ולברר.
בני ישראל במסעם עברו על פני עמים רבים, ובוודאי פגשו את דעותיהם ואת מנהגיהם. כעת, כשכולם נמצאים יחד, זו ההזדמנות של כל אחד להחליט האם הוא עובר בבריתו של הקדוש-ברוך-הוא או לא. לכן אומר הפסוק: "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ-לֹהֶיךָ"4, ולא "להעבירך". לא הקדוש-ברוך-הוא יעבירנו בברית הזאת, אלא היא תיעשה מבחירתם ומרצונם של כל אחד ואחת.
עת לברר
ואולם, מי שיאמר בלבבו: "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ, לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה"5, כלומר, אמשיך עִם בני ישראל במסע, אבל אתנהג כפי שנראה בעיניי, "לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לו"6!
זה הזמן שעליו לברר היכן האמת, ולעמוד ולהציג את הספֵקות והטענות שלו מול משה, אך אם יבחר להמשיך לחשוב ולהתנהג כפי ראות עיניו בלי לשאול ובלי לברר, ה' לא יסלח לו. אותו אדם לא יוכל לטעון שכך הבין בשכלו, שהרי הייתה לו הזדמנות לברר את דרכו.