חזרה בשינוי
בלעם מבטא את התפעלותו מכך שגם כאשר את בני ישראל חוטאים לפני הקדוש-ברוך-הוא, הוא לא מדקדק איתם על כך, באומרו: "לא הביט אוֶן ביעקב". אך מיד לאחר מכן, בלעם כופל שוב את דבריו ואומר: "ולא ראה עמל בישראל". מדוע בלעם כופל את דבריו, ומהי הסיבה שהוא נוקט בתחילה בשם "יעקב" ולאחר מכן עובר לשם "ישראל"?
בחסידות מוסבר1 שהשם "יעקב" מורה על עבודת עבד, ואילו השם "ישראל" מורה על העבודה במדרגת בן, שהיא נעלה יותר. אך גם לפי זה עדיין צריך להבין, אם בכל זאת הפסוק מתחיל בכינויָם של בני ישראל בשם "יעקב", מדוע הוא חוזר בו לאחר מכן ונוקט בשם "ישראל"?
תפילת שבת
עבודת האדם באופן של "יעקב" היא עבודת התפילה, שבה האדם נלחם עם היצר הרע ומנסה לדבוק יותר בבוראו. דבר זה נכון לגבי התפילה שבכל ששת ימי המעשה, שעליהם נאמר: "ששת ימים תֵּעשה מלאכה"2, ובהם ההתעסקות עם העולם הגשמי ועם היצר נחוצה והכרחית, וזוהי עיקר העבודה. אך בשבת, כבר אין מקום לעבודה זו, השבת היא יום המנוחה, בה היהודי יושב ומתענג על אורו הגדול של הקב"ה. ממילא מובן, שעבודת התפילה בשבת היא לא כשם שהיא בשאר ימי החול; בשבת התפילה היא באופן של תענוג ומנוחה, ולא באופן של קרב ומלחמה, ובני ישראל מתענגים בעונג רוחני בתפילתם בשבת על-ידי ההתבוננות וההשגה בגדוּלת ה'.
על כך אומר הפסוק: "ולא ראה עמל בישראל". ביום השבת, שעבודת התפילה בו היא נעלית יותר ובמדרגת "ישראל" ("ישראל" אותיות "שִׁיר-אֵ-ל", בחינת תענוג הנשמה באלוקות, ולכן נאמר על שבת3: "וקראת לשבת עונג", "אז תתענג על ה'"), אין אפילו ראִיית עמל (יגיעה), וכל העבודה היא באופן של מנוחה גמורה, וזאת כיוון ש"ה' אלוקיו עִמו"4 לא באופן של אור הנמשך מלמעלה אל האדם דרך צמצומים, אלא שהאדם מתעלה ביום זה למדרגה נעלית יותר ממה שעמד בה, ושם אין היצר יכול להפריע לו (כי בשבת מתגלָה בנפשו של היהודי בחינת אלוקות בבחינת גילוי ממש)5.
שבת מברכת
בזוהר הקדוש6 נאמר על הפסוק "רְאו כי ה' נתן לכם השבת"7: "מאי שבת? יומא דביה נייחין שאר יומין, והוא כללא דכל אינון שיתא אחרנין ומיניה מתברכין" [מהו יום השבת? יום בו "נחים" שאר ימי השבוע, והוא כולל את כל ששת הימים האחרים, וממנו הם מתברכים]. כלומר, שיום השבת משפיע כוח וברכה לששת ימי השבוע הבאים אחריו. לפי זה מובן, שהארה מן המנוחה שישנה ליהודי ביום השבת ממשיכה איתו גם לימי החול, ונותנת לו כוחות שגם בשעת הקרָב בתפילתו יוכל לנצח את היצר בקלות יתֵירה8.
'ליקוטי תורה', פרשת בלק, דף ע', ג'. ↩
שמות, פרק ל"ה, פסוק ב'. ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג'. ↩
ישעיהו, פרק נ"ח, פסוקים י"ג-י"ד. ↩
במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"א (מתוך סיום הפסוק). ↩
לפי 'ליקוטי תורה', פרשת בלק, דף ע"ב, א'-ב'. ↩
חלק ב', דף ס"ג, עמוד ב'. ↩
שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ט. ↩
ראה 'ליקוטי תורה', פרשת בלק, דף ע"ב, ב', וראה גם 'אור התורה' (לאדמו"ר הצמח צדק), במדבר, כרך ב', הוספות - פרשת שלח, עמוד 93. ↩