ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״א בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן

דרשה
לשבת

כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 9/10 לפרשה
בעל התניא
מסע אחד גדול
"כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ח
דרשה זו עדיין לא נתרמה - מוזמנים לקחת חלק ולתרום לברכה והצלחה.

נוסעים או חונים?

הפסוק האחרון בספר "שמות", הספר המספר את גאולתם של ישראל ממצרים, והווייתם לעם במעמד קבלת התורה בהר סיני, נחתם בפסוק העוסק במסע בני ישראל במדבר.

רש"י בפירושו, עומד על המילים "בכל מסעיהם", ומפרש את הדברים בצורה מעניינת: לפני כל תחנה בה עצר העם, עמוד הענן נעצר והורה לישראל היכן לעצור ולחנות1. אך לרש"י היה קושי - אם-כן, הכתוב אינו מדבר על המסעות של בני ישראל, אלא דווקא על המקומות שבהם חנו, ולמה נאמר "מסעיהם"? על כן מפרש רש"י: "לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולם מסעות".

והדברים מעלים תמיהה:

בקשר לחניות של בני-ישראל במדבר, נאמר בתלמוד2 כי מאחר שהקדוש-ברוך-הוא הראה לעם היכן לחנות ומתי להמשיך - כל חנייה נחשבת כאילו הייתה מושבם הקבוע. ועל כך נשאלת השאלה - אם החניות הן 'קבועות' ומלאות משמעות, למה התורה מכנה את החניות "מסעיהם", על שם המסע שהתחיל לאחר שעזבו את החניות?

יוצאים ויוצאים

ההסבר לכך הוא3 כי אין לראות בהגדרה "מסע" פחיתות ערך. להיפך, כל חנייה היוותה הקדמה רוחנית למסע הנשמתי אותו חוו בני ישראל במסע שבא אחריה. לכן, מצד אחד החניות 'קיבעו' את הדרגה הרוחנית בה היה העם אחרי המסעות הקודמים, ובנו בסיס איתן בעזרתו יוכל עם ישראל לצעוד אל עבר השלב הבא בהתפתחותו הרוחנית.

כך מבואר גם על הפסוק "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים"4, כי מהניסוח "מסעי" בלשון רבים, עולה שאף שהיציאה ממצרים התרחשה בפועל רק במסע הראשון, בכל זאת גם כל אחד מהמסעות הבאים נחשב יציאה ממצרים. וזאת, מהסיבה הפשוטה שכל עוד לא הגיעו אל היעד הסופי - בני ישראל נכחו עדיין ב'מצרים', במְצָרִים הרוחניים בהם היו שבויים. ולכן כל מסע היווה יציאת מצרים בפני עצמה.

מגאולה לגאולה

העובדה שהתורה מכנה את החניות כ"מסעיהם", מלמדת אותנו כי לאמיתו של דבר, גם הגלות והחנייה בעצמן קשורות לגאולה. שכן, המטרה של הגלות היא שעם בוא הגאולה, תהיה התגלות אלוקית נעלית, שלא ניתן היה להגיע אליה בצורה אחרת. לכן מבחינת בני ישראל, הגלות בעצמה - בפנימיותה - היא מהלך של גאולה.

אם נראה בגלות עצמה 'גאולה' קטנה, ומסע אל עבר גאולה אמיתית ושלימה, כזו שבשונה מיציאת מצרים "אין אחריה גלות"5 - נוכל לצלוח את המסע, ולזכות לחזות בהתממשות הגאולה השלימה הקרבה ובאה.

  1. לפי פירוש ה'חזקוני' לשמות, פרק מ', פסוק ל"ח. וראה גם בפירוש הרא"ם וב'גור אריה' למהר"ל שם. 'שפתי חכמים' שם, אות צ'. ↩

  2. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ה, עמוד ב'. ↩

  3. ליקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 235 ואילך. ↩

  4. במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'. ↩

  5. ראה מכילתא, שמות, פרק ט"ו, פסוק א'. פירוש ה'תוספות' לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ז, עמוד ב', דיבור-המתחיל "ה"ג ונאמר". ↩

הדרשות
הבאות
1/10
מלאכת המשכנות
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
2/10
עדות דווקא לבאי עולם
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
3/10
המשכן המועדף
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
4/10
פקודת הסיירת
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה, עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
5/10
אל ייאוש
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
6/10
להיכנס אל ענן התורה
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
7/10
השפעה אדירה
"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
8/10
החיבור המושלם
"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
10/10
להמשיך 'לנדוד' ולהתקדם
"כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ח
1/10
מלאכת המשכנות
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
2/10
עדות דווקא לבאי עולם
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
3/10
המשכן המועדף
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
4/10
פקודת הסיירת
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה, עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"
שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"א
5/10
אל ייאוש
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
6/10
להיכנס אל ענן התורה
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
7/10
השפעה אדירה
"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
8/10
החיבור המושלם
"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ה
10/10
להמשיך 'לנדוד' ולהתקדם
"כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם"
שמות, פרק מ', פסוק ל"ח

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].