הוספה מיותרת?
בפרק המתאר את כל כלי המשכן ודרך עשייתם, מגיע המשפט המסכם: "אלה פקודי המשכן משכן העדות, אשר פוקד על פי משה, עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן".
כידוע, התורה מקפידה על קוצו של יו"ד, ואין מילה או אפילו אות בתורה שהיא מיותרת, עד-כדי-כך שרבי עקיבא היה לומד מאות אחת 'תילי תילים' (הררים) של הלכות1. אפילו בתורה שבעל-פה, במשנה ובתלמוד, חשובי הפרשנים מדייקים בכל מילה ובכל אות. אם כן, אין דבר מיותר בתורה.
אך בפסוק שלפנינו, נמצאת מילה מיותרת לכאורה. נאמר "אלה פקודי המשכן, משכן העדות". ונשאלת השאלה: מדוע נאמרה פעמיים המילה "משכן"? הרי היה ניתן להסתפק באמירה "אלה פקודי משכן העדות"?
אקטיביות ופסיביות
במצוות התורה, קיימות שתי קטגוריות מרכזיות. האחת היא 'מִצְוֹת עֲשֵׂה' - 2482 ציוויים, לגביהם האדם מְצוּוֶּה לפעול אקטיבית ולבצע דברים. והשנייה היא "מִצְוֹת לֹא-תַעֲשֶׂה" - 365 דברים בהם על האדם לבחור גישה פסיבית, כלומר "שב ואל תעשה" - להימנע מעשייתם.
בתורת הסוד נאמר, כי הקטגוריה השנייה, של מצוות לא-תעשה, נעלית יותר מן הקטגוריה הראשונה. ונשאלת השאלה: למה? איך הדרישה רק להימנע מעשיית דבר רע, חשובה יותר מעשיית דבר טוב? למשל: האם ניתֵן פרס לאדם רק משום שלא עבר על החוק, ואילו אדם שביצע מעשה של אזרחות טובה - לא יקבל צל"ש על כך?
ממשכן שני למקדש שלישי
ההסבר לכך הוא, שהשורש של מצוות לא-תעשה, גבוה ונעלה עד-כדי-כך שבעולם-הזה לא יכול להיות לו ביטוי בפעולה אקטיבית של האדם. הדרך היחידה להגיע לדרגה זו, היא רק על-ידי חוסר עשייה3.
ולכן נאמר בפסוק פעמיים "משכן". קיימות שתי דרכים לפעול בעולם את השראת השכינה - 'משכן' - על ידי מצוות-עשה ועל ידי מצוות לא-תעשה. אך הנעלה שבהם, ה'משכן' הנעלה יותר - "משכן העדות" - הוא זה שעל-ידי קיום מצוות לא-תעשה.
לעיתים נראה לנו, כי בהימנעות מעשיית עבירה אין כל יתרון, והעיקר הוא קיום מצוה בעשייה בפועל. אך הפסוק הזה מלמד אותנו, כי גם להימנעות מעשיית עבירה יש ערך רב. יתירה מזו: הוא נעלה יותר מקיום מצוה בפועל. המשכן השני, "משכן העדות", נבנה ונוצר בשמים על-ידי כל הימנעות שלנו מעשיית עבירה. ובסופו של דבר, הימנעות זו מן החטא, תבנה לנו את בית-המקדש השלישי במהרה.