דרשה
לשבת

יין וחלב

לפני פטירתו, יעקב אבינו מכנס את שנים-עשר בניו, מקדיש לכל אחד מהם מספר מילים, כשהוא מתאר את מעלתו של כל שבט, ומרעיף עליו ברכות.

בדבריו ליהודה, יעקב מציין את תכונותיו - גבורת רוח והנהגה, ואומר כי בשל כך אחיו וצאצאיהם יחלקו לו ולזרעו כבוד. בהמשך, יעקב אף מתנבא על כך שמשבט יהודה ייצא המלך המשיח¹.

בשני הפסוקים האחרונים בברכתו של יהודה, יעקב מדבר על סגולות היין והחלב. היין מאדים ומייפה את העיניים ומרחיב את הלב², והחלב מלבין ומבריא את השיניים³.

לפי פשוטו⁴, דברי יעקב בהקשר זה מכילים גם ברכה כי שטחי נחלת יהודה בארץ ישראל יכללו קרקע משובחת לגידול ענבי יין, ושטחי ירק טובים למרעה לצאן שיספקו חלב מזין.

ומהי המשמעות הפנימית של הדברים על סגולות היין והחלב?

טחינה ובקרה

על פי תורת החסידות, בהלבנת השיניים בחלב יש רמז לעבודת ה' של כל יהודי.

השיניים טוחנות את האוכל שאנו אוכלים, ומאפשרות למזון להתעכל כראוי בגופנו, ולהשביע ולהחיות את נפשנו. ללא פעולת הטחינה בשיניים, המאכל לא יתעכל כראוי ולא ישיג את המטרה של אספקת חיות ואנרגיה לגוף האדם.

מערכת העיכול קולטת את המזון, ומפרידה בין החומרים הדרושים לקיום וחיזוק הגוף - לבין הפסולת, המופנית אל מחוץ לגוף. מערכת דומה של טחינה, סינון והפרדה, אמורה להתקיים גם ברובד הנפשי-רוחני. מדי פעם, עלינו לעצור ולייחד מחשבה לסקירת עשייתנו הגשמית והרוחנית. פעולת ה'טחינה' והבקרה על מעשינו, תוביל להנהגה נכונה יותר, ותאפשר לנו להפוך את קיום רצון ה' לחלק בלתי נפרד מחיינו.

צמיחה והתפתחות

כאשר נערוך 'חשבון נפש' ונתבונן במעשינו, נוכל לסנן ולהפריד בין הנהגות חיוביות בהן נמשיך לדבוק ואותן נאמץ, להנהגות לא רצויות אותן יש להשליך החוצה ולהרחיק מחיינו. כך נוכל לגדול ולצמוח, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות. וכשם שהתינוק מתפתח הודות לתזונה מחלב, כך התורה, שנמשלה לחלב⁵, מעניקה לנו כוחות לגדול ולהתפתח.

1. בראשית, פרק מ"ט, פסוק י'. ↩

2. ראה בפירוש רש"י ובפירוש הרמב"ן. ↩

3. פירוש 'דעת זקנים מבעלי התוספות'. ↩

4. רש"י על הפסוק. ↩

5. ראה שיר השירים, פרק ד', פסוק י"א. תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'. ↩