נחלת יהודה
כאשר יעקב אבינו חש בהסתלקותו ההולכת וקרבה, הוא אוסף את ילדיו לדברי פרידה אחרונים. הוא מייחד דברים לכל אחד מבניו, מתנבא על העתיד, מעלה על נס את מעלותיהם ומברך אותם.
ברכת יעקב ליהודה, עוסקת בעיקר במידת הגבורה שבה ניחן, ובמלכות שתינתן לבני בניו עד סוף כל הדורות. שני הפסוקים האחרונים, עוסקים בדימויים של גפן/יין וחלב.
בפשט הכתובים, הדברים מכוונים כלפי שטח נחלתו ההררי של יהודה, "עיניים… שמשם צופים למרחוק"1, שטח הראוי לגידול גפנים, ומיטבי לרעיית צאן המניב חלב.
אהבה בתענוגים
לפי תורת החסידות, החותרת לעולם הפנימי המסתתר מאחורי הרובד הפשטני, הפסוק עוסק בדרגה גבוהה ביותר של אהבת ה', אהבה בבחינת ראייה - "אהבה בתענוגים".
המדובר הוא על קשר ואהבה לקדוש-ברוך-הוא בדבֵיקות נפלאה, ברמה של הבטה וראייה, כמו שני אוהבים המפיקים תענוג מעצם ההתבוננות זה בזה, וכלשון הזוהר הקדוש:2 "לאסתכלא ביקרא דמלכא" [להסתכל בכבוד המלך].
על כל יהודי מוטלת מצוה לעורר בעצמו רגש של אהבה לה' ויראה ממנו3. לכל יהודי ניתנה במתנה אהבת ה' טבעית המפעמת בתוכו, אך בנוסף לכך, יש להתבונן בגדולת ה' כדי ליצור רגשות אהבה נעלים יותר.
ימות החול נחשבים לזמנים בהם האדם יוכל להשיג את סוגי האהבה השונים בעצמו, ומי שטרח4 ועמל במשך השבוע כראוי, יכול לזכות בשבת-קודש למתנה משמים, של התגלות אהבת ה' בליבו בדרגות הגבוהות ביותר. אהבה ברמה של 'אהבה בתענוגים', של הסתכלות מענגת באלוקות, קשורה עם יום השבת, שעליו נאמר: "וקראת לשבת עונג"5.
כוח התורה
הפסוק "חכלילי עיניים", מתייחס לתשוקה ולשאיפה שבוערת באדם שתאיר בו אהבת ה' מבחינת ראייה. כדי להשיג דרגה זו, יש לגלות את ה"יין", הוא "יינה של תורה" (פנימיות התורה). שכן יש בכוחו של לימוד תורה בהעמקה ובהרחבה, לעורר בלומד את דרגות האהבה הנעלות הללו.
זהו כוחו של לימוד התורה, הגורם להתאחדות הנפש עם "נותן התורה", ולתשוקה לרמות הקדושה המרוממות ביותר. כאשר נכיר ונייקר את מעלת התורה, נשתדל להקדיש לה יותר מסדר יומֵנו, ונלמד אותה בצורה כזו שללימוד תהיה השפעה על כל חיינו.