ניסוי מעניין
אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו, המכונה "זקן ביתו"1, למשפחת אחיו בארם נהריים, כדי למצוא שידוך הולם לבנו יצחק. כשאליעזר נכנס לעיר, הוא נתקל בנשות העיר יוצאות לשאוב מים מהבאר. אליעזר מתפלל לה' שיצליח את דרכו במציאת הנערה המתאימה, והוא עורך ניסיון מעניין. הוא יבקש עזרה מהשואבות, והנערה שתיענה לבקשתו, ואף תציע לשאוב מים עבור בעלי החיים שאִתו - תוכיח בכך שהיא הכלה הראויה לבן אדונו, יצחק.
עד מהרה, מגיעה הנערה רבקה למקום. אליעזר שואל אותה, האם תוכל להשקות אותו במעט מים, ורבקה עונה בחיוב ואף מציעה עזרה בהשקיית הגמלים. כך אליעזר מבין שהיא הנערה המתאימה.
וכאן מתעוררת שאלה פשוטה: מדוע בחר אליעזר לבחון את רבקה דווקא בתכונה זו של גמילות חסדים?
תנועות מנוגדות
אחד ההבדלים המרכזיים והבסיסיים בין עולמות הקדושה לבין עולמות הטומאה (הנקראת 'סיטרא אחרא' - הצד האחר), הוא שבצד הקדושה בולטת התכונה המכוונת לנתינה והשפעה. תכונה זו משתקפת בהנהגתו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם - נתינה של שפע בלתי מוגבל, שכן מי שיש לו הכול, יכול להיות בעמדה של השפעה ללא הרף.
גם צדיקים השואפים להידמות לקדוש-ברוך-הוא וללכת בדרכיו, מתאפיינים ברצון תמידי שלהם להשפיע ולהעניק לאחרים ולרומם את רוחו של כל אחד, גם מי שנמצא בשוליים החברתיים.
צד הטומאה, לעומת זאת, חותר להיות כל העת בעמדת המקבל. לכן הרשעים מתאפיינים בהתעסקות רצופה בעצמם מתוך אנוכיות ורכושנות. תכונות שגורמות חוסר יכולת לתת, לשתף ולחלוק עם אחרים.
הבסיס לזוגיות בריאה
אליעזר היה מודע לכך, שעיקרון זה טבוע בבסיס הקדושה והוא קיים וניכר אצל צדיקים. לכן העמיד את ערך הנתינה כ'אבן בוחן'. כאשר רבקה הראתה שהיא לא מסתפקת ברצון לעזור לאליעזר עצמו, אלא הביעה נכונות להשקות גם את גמליו - אליעזר הבין שהיא הכלה הראויה להשתדך עם יצחק אבינו, ולהיות חלק ממשפחת אברהם אבינו.
ידועים דברי התלמוד2 כי קיימים שלושה סימנים המאפיינים את צאצאיו של אברהם אבינו - "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים". כך שהרצון לתת ולגמול חסד, טבוע עמוק בנפשנו. תכונת הנתינה מהותית במיוחד בזוגיות, בה ערך ההשפעה, גם תוך ויתור על נוחות זמנית, עומד במרכז, ומהווה בסיס לזוגיות בריאה ויציבה. כאשר נדע לגלות בעצמנו תכונות אלו ולהביא אותן לידי ביטוי, נזכה לחיים שמחים ומאושרים.