משמעות הירידה
בפרשת לך לך מספרת לנו התורה על היפרדותם של אברהם ולוט זה מזה. אברהם בוחר להתיישב בארץ כנען, ואילו לוט בוחר להתיישב בערי הכיכר סמוך לסדום. כבר אז מזכירה התורה ומספרת על הנהגתם השלילית של תושבי סדום: "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"1.
המדרשים מלאים בסיפורים על אכזריותם ורשעותם המופלגת של אנשי סדום ההולכת ומחריפה. על הפסוק "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה", מבואר במדרש רבה2 "על עסקי ריבה אחת", משמעות המילה "ריבה" היא נערה, והמדובר בזעקת הנערה שתושבי העיר התעללו בה, לאחר שעשתה מעשה חסד ונתנה מזון לעני.
התורה ממשיכה בכך שהקדוש-ברוך-הוא 'יורד' אל העיר לראות האם אכן "הכצעקתה"? האם תושבי העיר ירדו לשפל המדרגה מבחינה מוסרית.
עולה שאלה פשוטה ביותר, הרי ה' נמצא תמיד בכל מקום, "מלוא כל הארץ כבודו"3, ומדוע יש צורך בירידה לסדום כדי להיווכח במעשי תושבי העיר - "ארדה נא ואראה"?
שתי מידות
תורת החסידות מחדשת ומסבירה, כי הקדוש-ברוך-הוא נוהג בשני אופני הנהגה את עולמו וברואיו, במידת החסד ובמידת הדין - המידות מייצגות השקפות שונות ומנוגדות.
מידת החסד מייצגת את ההשפעה והנתינה האלוקית, על כן היא תמיד תחתור ללמד זכות ולהשפיע טוב וחסד על הברואים. מידת הדין תדון לכף חובה את החוטאים, ותשפיע רק את ההכרחי לבריאה.
יש פעמים שה' בוחר להנהיג את העולם על-פי השקפתה של מידת החסד, ובזמנים אחרים ה' משליט את מידת הדין בעולם.
להכריע לכף זכות
כאשר אנשי סדום ממשיכים בהתנהגותם הרעה ומגדישים את הסאה, אין ספק שלפי מידת הדין נדרש לגמול להם כאן בעונש משמעותי בהתאם להתנהגותם המושחתת.
אבל הקדוש-ברוך-הוא מחליט לעשות מעשה, "ארדה" מסמל את פעולתה של מידת החסד, השפעת טוב ושפע מעולמות עליונים. ה' מעוניין לשלב כאן גם את "תפיסת עולמה" של בחינת החסד, וכיצד היא רואה את הדברים.
זה מה שקורה בהמשך הדברים. אברהם אבינו, סמל מידת החסד4, מחפש ללמד זכות על הסדומיים, אברהם שואל מיד: "האף תספה צדיק עם רשע"?5, ומחפש צדיקים מתושבי העיר.
גם אנו, לפני שאנו יוצאים לפעולה, חייבים לחכוך בדעתנו, ולנסות ולשאוף שמידת החסד תהיה המשפיעה ומכוונת את רוב מעשינו.