דרשה
לשבת

שלושת האורחים

בתחילת פרשתנו, התורה מתארת את המעשה המורה לנו על גדולת נפשו של אברהם אבינו. שלושה ימים לאחר ברית המילה, כאשר גופו כואב ודואב, יושב אברהם בפתח אוהלו בחום המדבר, הוא נושא את עיניו ורואה מרחוק שלושה אנשים בלבוש ערבי. אברהם הזקן רץ לקראתם ומבקש מהם להתארח אצלו.

בהמשך מסתבר כי שלושת האורחים הם מלאכים שנשלחו כדי לבצע שלוש משימות נפרדות¹, האחד כדי לרפא את אברהם. השני, כדי לבשר לאברהם ולשרה על הלידה העתידית של בנם הבכור, והשלישי כדי להפוך את העיר סדום.

ביטול גמור

כאשר המלאך השני משוחח עם אברהם, הוא מבטיח לשוב "כעת חיה", כלומר היום בעוד שנה, ושלשרה ייוולד בן זכר.

פרשני המקרא² תוהים על דבר ההבטחה בדבר שיבת המלאך, כי בלידת יצחק לא אוזכרה שיבת המלאך, ולא ברור האם הוא הבטיח זאת על דעת עצמו או כחלק מהשליחות האלוקית שהוטלה עליו.

רש"י אכן מציין שכוונת המלאך אינה שהוא עצמו עתיד לחזור אל אברהם בעוד שנה, "אלא בשליחותו של מקום אמר לו, כאילו אמר הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו".

אנחנו רואים כאן דבר מדהים. המלאך, להיותו בטל בתכלית לחיות האלוקית השוכנת בקרבו, לא נחשב כמציאות נפרדת מהקדוש-ברוך-הוא, ואם-כן, כאשר הוא אומר "אני", הכוונה הברורה היא למשלחו³.

המטרה באמירת "קדוש"

בתלמוד⁴ מופיעה מימרה מרתקת, המשבחת את מעלת ישראל על המלאכים: "גדולים ישראל יותר ממלאכים, שממתינים לומר 'קדוש' עד שישראל אומרים 'קדוש' למטה".

על-פי האמור לעיל, יש לתמוה מהו היתרון שיש לבני-ישראל על המלאכים, הדבקים בצורה מוחלטת באלוקות - המקנה להם את הזכות לאפשר למלאכים להלל את הקדוש-ברוך-הוא?

בחסידות מוסבר, שכל המלאכים והעולמות העליונים שנבראו על-ידי ה', מטרתם היא אחת - עבודת בני ישראל בעולמנו הגשמי, בהכנת "דירה לו יתברך" פה למטה בארץ, ואם כן, על אף היותנו פחות בטלים לאלוקות - המלאכים זקוקים לנו ולמעשינו כדי לומר שירה לה' למעלה.

אם רק נייקר את השפעת ומשמעות לימוד התורה וקיום המצוות שלנו - ננצח את היצר הרע, ונשלים את מטרת בריאת העולמות בהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו.

1. "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" (בראשית רבה, פרשה נ', פיסקא ב'). ↩

2. רש"י, הרמב"ן, רבינו בחיי, ועוד. ↩

3. עיין במאמרי האדמו"ר האמצעי, 'תורת חיים', בראשית, פרשת וירא, דף צ"ט, א'-ב'. ↩

4. מסכת חולין, דף צ"א, עמוד א'. ↩