תולדות תרח
בסוף פרשת נח, עוסקת התורה במשפחתו של תרח אבי אברהם, ומתארת את קורותיה: "תרח הוליד את אברם, את נחור ואת הרן, והרן הוליד את לוט"1.
תיאור קורות משפחת תרח מעלה מספר תמיהות. ראשית: למה בכלל ראוי לפרט את תולדותיו של תרח? שנית: בפירוט התולדות עצמן, מדוע בוחרת התורה לספר על לידת לוט, בנו של הרן, מבלי לספר תחילה על לידת נכדיו של תרח מבנו נחור?
ועוד יש לתמוה: לאיזה צורך מספרת התורה כבר כאן, לפני התיאור המפורט על חיי אברהם ושרה, כי "ותהי שרי עקרה, אין לה ולד"?2.
תחילת המסע
התורה לא מרחיבה בסיפור על משפחתו של תרח כדי ללמדנו את קורות חייו ומשפחתו, אלא במגמה להראות כיצד סיבב הקדוש-ברוך-הוא את הדברים כך שמשפחתו של אברהם תתקרב לארץ כנען, וכל הפרטים שהתורה מספרת על תרח ומשפחתו נועדו לשם כך.
בכל הדורות המפורטים בפרשה, כתוב: "ויולד בנים ובנות"3, ואילו על זרעו של תרח נראה כי רובצת קללה. לתרח ישנם רק שלושה ילדים, וגם הם לא מצליחים להרחיב את משפחתו. הרן, הבן הצעיר, זוכה לילד אחד בלבד, הוא לוט, ולאחר מכן הרן עצמו מת עוד בחיי אביו4, דבר שהיה חריג באותה תקופה. גם אברהם לא מצליח להוליד ילדים, שכן שרי אשתו עקרה.
בנסיבות הללו, תרח מגיע למסקנה שאור כשדים היא מקום מקולל עבורו ועבור משפחתו, ובוחר לנדוד עם משפחתו לארץ כנען. ארץ כנען היא ארץ הרים וגבעות, ובניה הם בני ענק. תרח קיווה שבארץ זו שבניה איכותיים כל-כך - יתרבה זרעו. ואולם בדרך תרח מתעכב בחרן, ומת שם.
כעת קל יותר
כיוון שתרח לא המשיך במסעו אל ארץ כנען, ה' פונה אל אברהם ישירות, ומצווה עליו: "לֶךְ לְךָ מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"5.
ציווי זה הגיע כאשר אברהם כבר היה בחרן, ולא באור כשדים. וכך, כאשר ה' נִגלה לאברהם ואומר לו "לך לך", היה יותר קל לאברהם לקיים את הציווי, שכן לא היה עליו לעזוב את עיר הולדתו, אלא להמשיך את דרך הנדודים, בה החל אביו.
לכן, בעוד שלוט שנלווה לאברהם בהמשך הדרך מוזכר כאן, התורה אינה מציינת דבר אודות נחור וילדיו. כיוון שנחור ומשפחתו נשארו בחרן, ולא הצטרפו אל המסע - כל הקורות איתם לא רלוונטיים, מכיוון שכל הפירוט על קורותיהם של תרח ומשפחתו מופיע רק בזיקה לסיבה שבגללה התורה עוסקת בכך - מסעו של אברהם אל הארץ המובטחת.