דרשה
לשבת

פרידה קשה

לאחר שיעקב מתעורר מחלומו, קשה עליו הפרידה מהמקום הקדוש בו ישן וראה את החלום. כל כך קשה עליו הפרידה מהמקום בו עתיד לעמוד בית המקדש, עד שהוא נאלץ להכריח את רגליו לקום וללכת, ככתוב: "וישא יעקב רגליו וילך"¹.

כשיעקב מגיע לחרן, הוא רואה שלושה עדרי צאן ליד באר המכוסה באבן גדולה שהרועים אינם יכולים לגלול אותה, והם מחכים לעזרת רועים נוספים. כשיעקב רואה את רחל מגיעה אף היא לבאר עם צאן לבן - הוא מגולל את האבן לבדו.

עלינו להבין, מדוע התורה מספרת לנו כמה עדרי צאן רבצו סביב הבאר? וגם, מהי משמעותה של האבן? ובכלל, מהי החשיבות של כל הסיפור הזה, בעוד שלכאורה היה עדיף לגשת מיד לעיקר - המפגש הראשון בין יעקב ורחל?

עיניים רוחניות

יעקב זכה להתגלות אלוקית בבית אל, אך הוא לא היה בטוח שזאת אכן הייתה נבואה. כעת, כשיעקב מגיע לחרן, הדבר הראשון שהוא רואה לנגד עיניו הוא באר מכוסה באבן גדולה וסביבה רובצים שלושה עדרי צאן.

יעקב לא מביט על הדברים שהוא רואה כמציאות גשמית בלבד אלא בעיניים רוחניות, והוא רואה לפניו רמז משמים המאמת את הנבואה שקיבל בבית אל.

באר המים היא משל לקדוש-ברוך-הוא שהוא "מקור מים חיים"². ושלושת עדרי הצאן, הם משל לשלושת האבות השותים את דבריו של הקדוש-ברוך-הוא מהבאר, מתברכים ממנה ומשקים ממנה את זרעם. האבן הגדולה שעל פי הבאר, רומזת לאבן שיעקב שם כמצבה בבית אל³, ממנה ייבנה בית המקדש⁴.

רמזים לבית המקדש

יעקב לא רואה כאן רק דברים טובים. "ונאספו שמה כל העדרים, וגללו את האבן מעל פי הבאר⁵" הוא רמז לאומות העולם שעתידים לגלול את האבן מעל פי הבאר - להחריב את בית המקדש.

אומות העולם לא רק יגללו את האבן, אלא גם "והשקו את הצאן". כלומר: יתעשרו מהעושר שיבזזו מירושלים. אך לאחר מכן - "והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה" - אחרי חורבן הבית הראשון, תקום מלכות פרס ותאפשר את בניית בית המקדש השני.

לכן מספרת לנו התורה את כל המאורע על כל פרטיו. שכן לא היה זה מאורע סתמי, אלא סימן ליעקב שאכן קיבל נבואה בבית אל, ורמזים על האבות ועל בית המקדש הראשון והשני. ויהי רצון שנזכה במהרה לבניין בית המקדש השלישי.

1. בראשית, פרק כ"ט, פסוק א'. ↩

2. על פי ירמיה, פרק ב', פסוק י"ג. ↩

3. בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ח. ↩

4. על פי בראשית, פרק כ"ח, פסוק כ"ב. ↩

5. בראשית, פרק כ"ט, פסוק ג'. ↩