איך חזרנו לים-סוף?
בקריאת ארבעים ושניים המסעות שעברו בני ישראל במהלך ארבעים שנה במדבר, כפי שמפורט בתחילת הפרשה, מתעוררת שאלה:
במסע מ'פי החירות' ל'מרה', נאמר שבמהלכו אירע נס - "ויעברו בתוך הים הַמִּדְבָּרָה". ואחר כך - "וילכו דרך שלושת ימים במדבר אֵיתָם".
הים המדובר הוא כמובן ים-סוף, כמו שנאמר1: "ומבחר שלישיו טֻבְּעוּ בים סוף". אם כן, איך ייתכן שאחרי שבני ישראל חצו את ים-סוף והלכו שלושת ימים אל תוך מדבר איתם, חנו במרה, ממרה נסעו לאילים, וחזרו וחנו על ים-סוף? הרי את ים-סוף הם חצו כבר זמן רב לפני כן?
כך חצו ישראל את הים
התשובה לכך, מבוארת על-פי דברי כמה ראשונים2 שבקריעת ים-סוף בני ישראל לא עברו את הים לאורכו, אלא לרוחבו, במעין חצי עיגול. כלומר, בני ישראל לא נכנסו בגדה אחת של הים ועלו בגדה השנייה, אלא חזרו ועלו אל אותו חוף שבו נכנסו לים. וזאת, משום שכדי להגיע לארץ ישראל, לא היו מוכרחים לעבור בים-סוף3 ונס קריעת הים היה בשביל 'וְאִכָּבְדָה בפרעה ובכל חילו, ויָדעו מצרים כי אני ה"'4.
יצאו מהים וחזרו
לפי זה, יובן היטב גם סדר החניות. מדבר אֵיתָם היה בצידו המערבי של ים-סוף, הפונה חזרה כלפי מצרים. כשעלו בני ישראל מים-סוף, החלו ללכת במדבר איתם, דרך שלושת ימים, כדי להקיף את הים, ובדרכם עצרו במרה ובאילים, ואז שבו אל ים-סוף שהיה בדרכם מזרחה, לכיוון ארץ-ישראל.
על-פי-זה מובן גם כיצד ראו ישראל "את מצרים מת על שפת הים"5. המצרים נכנסו אחרי ישראל אל המים, ומיד טובעו, וכאשר בני ישראל חזרו אל אותו החוף שממנו יצאו, הם ראו את המצרים מתים על שפת הים.

