האחריות של אישיות ציבורית

'רוצח בשגגה' והכהן הגדול

בפרשתנו, מְצַוֶּה הקב"ה את משה להציב ערי מקלט. אגב אורחא, מלמדת אותנו התורה דיני רוצח במזיד ורוצח בשגגה. אדם שרצח בשוגג אינו בן-מוות שהרי לא התכוון לפגוע באיש, והחטא נעשה בלא כוונה.

אמנם ישנם גם את קרובי הנרצח, שלמרות שהדבר נעשה בלא כוונה, הפגיעה בהם היא אותה פגיעה, וההפסד שלהם הוא אותו הפסד¹. מבחינתם אין זה משנה אם בן-משפחתם נרצח במזיד או בשוגג, בשורה התחתונה הם איבדו את היקר להם מכל. לכן על הרוצח לגְלות לעיר מקלט, ואם יֵצא ממנה הרי שיש בכך זלזול בצערם ובכבודם של בני משפחת הנרצח, ולכן מותר להם להורגו.

עד כאן נשמע הדין הגיוני, אלא שהמשך הדברים נשמע תמוה - (פסוקים כ"ה וכ"ח).

מדוע מות הכהן הגדול מתיר ל'רוצח בשגגה' לשוב אל ארץ אחוזתו? מה הקשר בין מות הכהן הגדול לבין דין 'רוצח בשגגה'?

היה להן לבקש רחמים

חז"ל כבר עמדו על הקושי הזה, והציעו תשובה לדבר²: "אמר ליה ההוא סבא [אמר לו זקן אחד]: מפירקיה דרבא שמיע לי [מדרשתו של רבא שמעתי], שהיה להן לבקש רחמים על בני דורן ולא ביקשו". כהן גדול אינו אדם פרטי, כהן גדול הוא אישיות ציבורית, ותפקידו להתפלל על ישראל שלא יאונה להם כל רע.

אם קרתה תאונה מצערת של הריגה בשוגג בזמן כהונתו של הכהן הגדול, הרי שחלק מהאחריות לדבר מוטלת על כתפיו של הכהן הגדול שלא התפלל מספיק שלא יקרו תאונות שכאלו. לכן נענש הכהן הגדול, וכעת עד סוף ימיו יתפלל ה'רוצח בשוגג' למותו, כדי שיוכל לצאת לחופשי מעיר מקלטו.

תזכורת לאפסיות החיים

האברבנאל מציע תירוץ נוסף. התורה מדגישה: "עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקודש". המילים "אשר משח אותו בשמן הקודש" מדברות על הקב"ה שהוא בכבודו ובעצמו העניק לכהן הגדול את מעלתו הגבוהה.

הדברים הללו מדגישים את רוממותו ואת חשיבותו של הכהן הגדול. ויום אחד, אותו כהן גדול ענק שבענקים, אשר נתמנה ישירות על ידי הקב"ה, נמצא מוטל ללא רוח-חיים. זהו אירוע מטלטל אשר אין איש שלא יֶחֱרַד מפניו. אירוע שכזה מזכיר את הזמניוּת של חיינו ואת אפסיותם.

אירוע מן הסוג הזה, מן הראוי שיטלטל את משפחת הנרצח, ויניא אותם ממחשבות קנאה ונקמה. מות הכהן הגדול מזכיר לכולנו עד כמה ימינו הם כ'צל עובר'³, ומן הראוי ש"החי יתן אל ליבו"⁴ ובעקבות כך יסיר 'גואל הדם' את מחשבות הנקם מליבו.

ראה פירוש האברבנאל לספר דברים, פרק י”ט. ↩
תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י”א, עמוד א’. ↩
תהילים, פרק קמ”ד, פסוק ד’. ↩
קהלת, פרק ז’, פסוק ב’. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

המסעות החסרים

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

2/10

מסעיהם למוצאיהם

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

3/10

מים עד ים

"וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה. וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם, וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וּבְאֵילִם שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם. וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף"

במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ח'-י'

4/10

חלקו של משה בכניסה לארץ

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוקים נ' - נ"א

5/10

בין שתי גדות הירדן

"וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה"

במדבר, פרק ל"ד, פסוק י"ג

6/10

"רפידים" כתוכחה

"וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם, וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק י"ד

7/10

התחשבות במשפחה

"וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ, וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ - אֵין לוֹ דָּם"

במדבר, פרק ל"ה, פסוק כ"ז

9/10

העיתוי של בקשת בני חפר

"וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל."

במדבר, פרק ל"ו, פסוק א'

10/10

נשיאים ידועים ומפורסמים

"וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה, תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה".

במדבר, פרק ל"ד, פסוקים י"ח-י"ט

1/10

המסעות החסרים

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

2/10

מסעיהם למוצאיהם

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

3/10

מים עד ים

במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ח'-י'

4/10

חלקו של משה בכניסה לארץ

במדבר, פרק ל"ג, פסוקים נ' - נ"א

5/10

בין שתי גדות הירדן

במדבר, פרק ל"ד, פסוק י"ג

6/10

"רפידים" כתוכחה

"וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם, וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק י"ד

7/10

התחשבות במשפחה

במדבר, פרק ל"ה, פסוק כ"ז

9/10

העיתוי של בקשת בני חפר

במדבר, פרק ל"ו, פסוק א'

10/10

נשיאים ידועים ומפורסמים

במדבר, פרק ל"ד, פסוקים י"ח-י"ט

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

'רוצח בשגגה' והכהן הגדול

היה להן לבקש רחמים

תזכורת לאפסיות החיים

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות